פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 

קיץ 87
ד"ר דליה שחף מרצה במכללה לחינוך "אוהלו"
מותר לצטט, לשכפל ולהפיץ פרסום זה תוך ציון מקור המידע ושם הכותבת  
 
הסרט מתאר כיתה נחשלת ומורה לספורט שהנסיבות כפו עליו ללמד אותם אנגלית.
הסרט מתחיל באירועי סוף השנה האופייניים לכול בי"ס כאשר המורים כמו התלמידים נרגשים לסיים את עבודתם ולצאת לחופשה. החופשה מסתבר אינה מתחילה עבור כתה שנכשלה במקצוע האנגלית ולכן תידרש להמשיך וללמוד  שישה שבועות בקיץ. השאלה היא מי מהמורים יעשה את העבודה. מאחר והנושא הוחלט בדקה ה-90 סגן המנהל  מתקשה למצוא מורה שיסכים לוותר על חופשתו, והפור נופל על מר שופ, שכלבו הנאמן מגלה את מקום מחבואו. סגן המנהל מר גילס שנואש משאר המורים מטיל את העבודה על מר שופ למרות שלזה אין כל הכשרה ללמד אנגלית, ואין לו מושג איך לעשות זאת.
הסרט מתאר מערכת חינוך שאחד מכליה הוא שוחד וסחיטה. הסגן מאלץ את מר שופ לקבל על עצמו את העבודה כשהוא מאיים על הקביעות שלו, וכך מוצא עצמו המורה לספורט מלמד בקורס קיץ לאנגלית כשאין לו מושג כיצד יעשה זאת, דבר שמסבך אותו  בהמשך.
אחד הדברים הבסיסיים שנשכחו משופ הוא שמשלמים לו על מנת להוות דוגמא לתלמידיו ולא על מנת שיתנהג כמתבגר שמנעו ממנו את חופשת הקיץ . העובדה שהוא נכנס לכיתה בלבוש חוף, מניח את רגליו על השולחן ולועס בזמן השיעור מובילים לפריקת כל עול אצל התלמידים, שגונבים את מפתחות מכוניתו, מעלימים את רשימת הנוכחות ועושים ככל העולה על רוחם. העובדה שאין לו מושג מה יעשה, וכיצד,  יולדת את חוסר הכבוד שהכיתה רוכשת לו, וגם כאשר הוא מאמץ רעיון טוב כמו יומן קריאה ולוקח את הנערים לספריה, זה לא ממש מצליח לקדם אותם למטרתם.
אחת השאלות המעניינות שלא נשאלות בסרט ואף לא נשאלות בחיינו כמורים היא: מדוע הנערים מוכנים לשלם על כישלונם בימי חופשתם, ואינם כועסים על המורה המבזבז את זמן החופשה היקר, כשברור להם שהוא לא יוביל אותם לעבור את הבחינה?.
התשובה החלקית לכך היא, שבני נוער אוהבים להיות יחד והם באים לביה"ס לא בכדי ללמוד אלא כי ביה"ס מעניק להם חברה מן המוכן. כל אחד מנערי הכיתה יהיה די בודד בקיץ, כי העיסוק העיקרי של הנוער בארה"ב הוא לעבוד. עבודה מתגמלת יותר מלימודים וכסף הוא כלי המסייע להרגיש אדון לעצמך. אך במקביל העבודה מבודדת מחברת השווים שהיא עיקר העניין בגיל זה.
הימים הראשונים ללימודים מוקדשים להיכרות של המורה ותלמידיו ולניסיונות ההוראה שלו, כאשר זה אינו בוחל בשום דרך לבזבז את הזמן שהופקד בידיו. היענותו לרעיון "לימודי השדה" גם היא דרך ל"שרוף" זמן תחת אצטלה לימודית כביכול. השימוש ב"לימודי שדה" לבילוי בלונה-פארק ובגן החיות הוא ציני, וזה המקום להסביר מדוע.
"לימודי שדה" חשיבותם רבה כאשר הם נעשים כראוי, אז  ערכם לא יסולא בפז. אין מחלוקת על כך שכיתת לימוד מוגבלת באמצעי ההמחשה בנושאים רבים, גם מעבדה אינה יכולה לתת מענה מושלם. "לימודי השדה" נועדו ליישם דברים שנלמדו בכיתה, לדוגמא אם למדנו באומנות על סגנון ציור מסוים, ביקור במוזיאון לאומנות יהווה יישום והשלמת ידע. אם למדנו נושאים בגיאוגרפיה ביקור במוזיאון גיאולוגי או יציאה לשטח  באזור שנלמד, ישלימו את הידע התיאורטי ויעניקו ערך מוסף חשוב ביותר. לצערנו בשנים האחרונות הפכו היציאות מביה"ס למטרה בפני עצמה, מבלי שתהיה לכך מטרה יישומית לחומר שנלמד בכיתה. אלא שביקור באתר או במוזיאון שלא הוכן קודם בכיתה הוא ברוב המקרים בזבוז זמן אקדמי ורק לעיתים רחוקות ניתן לגזור ממנו ערך חברתי כלשהו. לכן יש לתכנן יציאה מהכיתה בקפדנות לתת לתלמידים את הרקע שנדרש להבנת האתר אליו יוצאים, ובשטח, חשוב ליצור את הקשר בין הידע שנלמד בכיתה, לבין הממצאים בשטח בכמה שפחות מלל.
מיותר לציין שהיציאה בסרט ל"לימודי שדה" לוותה בזיוף אישורי ההורים, כשהמורה משתף פעולה ומעלים עין מכך, דבר ששוב הופך אותו לאחד מהם, ויוצר פיחות נוסף במעמדו. החגיגה הבלתי חינוכית הזאת מסתיימת כאשר הסבתא של אלן באה להתלונן על "לימודי השדה" וסגן המנהל  גילס שחרד מתביעת ההורים, מגביר את הלחץ על שופ וכמובן מאיים עליו בפיטורין. בדרך זו הוא מצליח לסחוט ממנו הבטחה שלא רק יבלה עם הנערים אלא גם יעביר אותם את בחינת האנגלית.
מצבו של שופ כעת גרוע יותר משהיה בנקודת ההתחלה. גם אז לא היה לו מושג כיצד ילמד את החבורה אנגלית, אך עבר שבוע והוא נותר ללא כל תוכנית בנושא, והמוטיבציה ללמידה בכיתה התדרדרה למצב שגם מורה מיומן היה מתקשה להחזירם למשמעת לימודית. הקושי העיקרי של שופ הוא דמות המורה שאין לו. שופ לא יכול לעמוד מולם ולשדר נחישות לעבודה, או לגרום להם לאמין שהוא האיש שיוביל אותם להצלחה.
בשבוע לימודי אחד, שופ הצליח לשדר חוסר מיומנות, חוסר ביטחון ביכולתו ללמד, בריחה מאחריות, חוסר כבוד למקצוע בלבושו הזרוק, ובלעיסה תוך כדי שיעור. במצב זה שופ המאוים בפיטורין אינו יכול לעשות הרבה (אף מורה לא יכול היה לעשות יותר, ולכן צריך להיזהר בשדרים הראשוניים שמורה מעביר לתלמידיו) כך שהדרך שבחר להתמודד עם העניין היא בהחלט מה שנותר לו .
1. טיפוח ההופעה האישית –ממורה שמגיע בתלבושת חוף לכיתה, הוא מגיע לבוש חליפה ומעונב, כולו משדר סדר ורצינות. העובדה שתלמידיו מגיבים בציניות לשינוי רק מלמדת עד כמה היה הדימוי שלו נמוך בעיניהם, ועד כמה הם מתקשים להאמין שהאיש שלימד אותם אתמול, יכול להראות אחרת. השינוי בהופעתו של שופ מאד רצוי, שופ עצמו מרגיש בתוך הלבוש הזה אחרת והתלמידים לומדים לאט שמורה "אחר" שלא ירים את רגליו על השולחן ולא ילעס אוכל בזמן השיעור ולא יכדרר כדורי סרק- עומד בפניהם. מורה שנחוש לא לאבד את מקום עבודתו.
הסרט מעניק לנו הזדמנות ללמוד עד כמה הופעתו של מורה עלולה או עשויה להשפיע על המוטיבציה הלימודית של תלמידינו.
 2. קשיחות –בצר לו מדבר שופ אל תלמידיו בקשיחות " אתם תאכלו, תשנו ותהיו אנגלית..." מורים קשוחים אכן מצליחים בסגנון קצר ובטון נחוש לשדר לתלמידיהם, שיש רק אופציה אחת והיא לעשות כפי שהם מצווים. מצב זה יכול היה להיות אפקטיבי בתחילת הקורס, אך שופ איבד את המומנטום. שופ  מנסה לדרוש ממי שאינו רוצה ללמוד לעזוב , הוא רק שכח שאם הם אכן יעזבו הוא בבעיה כי התחייב בפני הסגן להעביר את כל התלמידים את הבחינה. מהר מאד מגלה שופ שעליו לחזור בו, כאשר סנצ'ו ודייב קמים לעזוב. הקשיחות מעוררת גיחוך. כשזו לא עובדת הוא מנסה לדבר אל מצפונם ולבקש מהם לקחת אחריות על חלקם ברעיון "לימודי השדה" שהביאו עליו את איומי הפיטורין.  התלמידים לא מתרגשים ואינם חשים אמפטיה לבעיותיו וממהרים להציע לו שיתחיל לחפש חפש עבודה במדורי הדרושים (מחוסרי עבודה בכל מקום ובעיקר בארה"ב שבה קיימת אתיקת העבודה המקודשת הם בעלי דימוי מאד מאד נמוך). כך שניסיון לדבר אל ליבם רק מוריד עוד יותר את ערכו בעיניהם.
גם הניסיון שלו ללטף להם את האגו ולספר להם שאינו מאמין במה שכתוב עליהם בתיקם האישי אינו נוחל הצלחה, ולהפתעתו הוא מגלה שהם בהחלט מסכימים עם הגדרתם כלא יוצלחים. מצב  זה  מעורר תהיות על הדרך שבה אנו המורים ומערכת החינוך מעצבים את הדימוי העצמי של הילד, ועד כמה נוח לתלמיד לקבל את דעתנו השלילית עליו כי זה מניח להם לנפשם. שופ נכשל שוב בניסיונו לעורר מוטיבציה בתלמידיו, ומאחר והוא נחוש להחזיק בעבודתו, תלמידיו חשים שהם יכולים לסחוט אותו. נלמד בתנאי ש"תתן את המכונית", "את הבית" , "את הכלב". הכלים כמעט נשברים כשאלן מעלה רעיון מבריק "בוא נכנס למשא ומתן" ז"א לא סחטנות גסה אלא הגשמת משאלות .
מבלי להתייחס לאירועי הסרט השימוש במשא ומתן הוא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה, הוא מעשי, הגיוני והוכיח את עצמו בעימותים בינאישיים, ועולמיים. העובדה ששני הצדדים יושבים ומעלים רצונות כשכל צד יודע שיוכל לקבל רק חלק מהם הוא הכוח שבמשא ומתן, העובדה שלא עוסקים בהורדת ידיים של כבוד אלא בהשגת יעדים ריאליים, זה הדבר החיובי במשא ומתן, ולכן זהו כלי מומלץ בכיתה בין תלמידים מתעמתים, בין מורים לתלמידים, בין בני זוג ובין מדינות.  
במקרה של שופ כלי המשא ומתן היה יכול להיות זול ואפקטיבי הרבה יותר אילו נעשה בתחילת הקורס, אז היה ניתן להימנע מאותן משאלות שמורה לא יכול בשום אופן להיענות להן.
מעניין לציין שחלק מהמשאלות מחזירות אותנו לחסך ההורי בחיי ילדיהם ובקושי שלהם לשמש גב ומודל לחיקוי לילדיהם.
המשאלה של החבר של רונדה היא שמשהו יאמן אותו כדי שיוכל לחזור לנבחרת ממנה נזרק –נוגעת ללב
משאלתה של דניס לקבל שיעורי נהיגה גם היא מלמדת על הורים שאינם עושים את תפקידם והמורה תופס את מקומם.(בארה"ב אין לימוד נהיגה כמו בארץ הלימוד נעשה במכונית המשפחתית  ורק הבחינה היא ממשלתית)
רונדה צריכה בן לוויה למאז'-הכנה ללידה
סנצ'ו ודייב זקוקים להסעה לעבודה לאחר הלימודים-שוב משהו שבד"כ הורים צריכים לעשות, לכך ניתן להוסיף את העובדה שאביו של סנצ'ו לא מגיע לטסט ומאלץ את שופ לתת לו את מכוניתו שחוזרת איליו  בתום הטסט בחלקים. 
דייב וסנצ'ו מבקשים מסיבה, ואת הקרנת הסרט "המנסרים מטקסס" שהוא סרט מזויע המהווה השראה לכל התנהגותם, וכל זה על מנת לרכך את ליבה של אנה מריה
משאלתו של אלן שסוף סוף יוזמן למסיבה נוגעת מאד ללב .
ומשאלתה של פאם שמתבררת רק אח"כ היא שיהיה לה בן זוג לגור איתו ולא תצטרך להתגורר עם כל ילדיו של אחיה.
כאן המקום להרחיב מעט בנושא התמימות והטיפשות שמגלה שופ לגבי משאלתה של פאם. הוא לא מבין שפאם מאוהבת בו. התנהגות נפוצה בגיל הטיפש-עשרה, והיא אכן עושה הכל כדי להפוך לבת זוגו, ומנצלת את הזכות למשאלה כדי להיכנס לתוך ביתו. שופ לא ממש מודע ל"כיבוש" הזוחל של פאם ודי מתענג על בישוליה ועל הרגשת הבית שהיא מעניקה לו, ורק בזכות רובין (המורה המקבילה) שמתריעה על הנזק שהוא עלול לגרום לפאם ולעצמו, הדבר אינו מסתיים בבית משפט, מצב אפשרי  בשנת 1987 , אך לא יעלה על הדעת היום.
בהסכם עם התלמידים, שופ היה מראש בעמדת נחיתות, ועל כך הוא משלם מחיר גבוה. ביתו הופך למזבלה, הספה נשרפת, המכונית חוזרת מהטסט בחלקים, פאם "מתנחלת" בביתו ונחצה הגבול בין תלמידה ובת זוג , הוא מוצא את עצמו במאסר לאחר ששיקר עבור תלמידיו (דבר ששום מורה לא אמור לעשות, גם לא עבור ילדיו הפרטיים). יחד עם זאת   יש מספר תוצרים חיוביים למעשיו של שופ, כמו ההצלחה של דניס בטסט, והגדרתה כדיסגרפית (בסרט מכנים זאת בטעות דיסלקטית), זה קורה בזכותו של אלן המעביר אל שופ את מכתבה. שופ מנצל את הצלחתה  של דניס בטסט כדי לשדרג את המוטיבציה שלה להתמודד עם בעיית הדיסגרפיה שלה ומצליח. הביקור של שופ במועדון החשפנים מגלה סוף, סוף למה לארי נרדם כל היום על שולחן הלימוד ובמה הוא פעיל בלילה. לגנותו של שופ יאמר שאינו עושה דבר, שהוא משתף פעולה עם לארי ואינו חושף את גילו האמיתי של לארי. בסופו של דבר לארי מתפטר כאשר אימו ודודתו מגיעות למועדון ומתגלות במלוא צביעותן. זהו אחד המצבים המלמדים עד כמה חשובים בעיני הילד מעשינו כהורים. לארי מסתיר מאימו את עיסוקו בחשפנות כי הוא בטוח שלא יאה לעסוק בסוג כזה של זנות, ולתדהמתו הוא מגלה שאימו ודודתו הן צרכניות של בידור זול זה.
דברים שנולדו בחטא סופם חטא. כך קורה שברגע ששופ מגיש להם את המבחן הניסיוני הם מתארגנים לסחיטה חדשה, זו שוברת את שופ וגורמת לו לעוזב הכול ולהחליט שהוראה אינה בשבילו. שופ הבין סוף, סוף שתלמידיו החביבים אותם נשא על כפיים ארבעה שבועות, כלל לא מעלים על דעתם שהם לומדים גם עבור עצמם. הם משוכנעים שהם לומדים רק על מנת שלא יפטרו את שופ. דווקא אקט ייאוש זה המוטח בגסות בפני התלמידים חודר להכרתם והם מבינים שטעו ומכאן הדרך לסוף טוב של הסרט קצרה. הנערים מסלקים כל מורה מחליף, ומתחננים ששופ יחזור ללמדם. הם נבחנים ואינם מצליחים בצורה גורפת, מה שמוסיף לאמינות העבודה החינוכית.
מעניין לציין שהבמאי מוצא לנכון להכניס את ההורים לתמונת הסיום דבר שמלמד על כך  שמצבם הנחשל של הילדים הוא פועל יוצא של הזנחה הורית ששוב איננה קשורה למצב כלכלי בלבד (רוב הילדים באים מבתים ממוצעים), אלא לזמינות ההורים בחיי ילדיהם ובתמיכה שהם מעניקים להם. חזרת ההורים לתפקידם ההורי מחזירה את שופ לתפקידו כמורה ולא כהורה/מורה.
כמו כן חשוב לציין לטובה את השיטה הלימודית בה בחר שופ ללימוד הכתיבה, והיא דרך מכתבי תלונה כנגד חברת המשקפים וחברות אחרות דרך המאפשרת לתלמיד לראות את האימפקט שיש לכתיבה הנכונה על חייו. כשאתה כותב נכון ישר ולעניין למכתב שלך יש כוח לעשות שינוי .

לייבסיטי - בניית אתרים