פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> 9. פשטות בשירה

אתר זה פתוח להצגת שירה, שלחו שירה דרך "צור קשר".
במאגר שירים רבים שהפכו לפוסטרים הניתנים לקנייה דרך האתר 
באתר השירים הבאים: ורד ישראלי: אטלס, מסע לארץ רחוקה, שמואל איכה,
                             לוציה בת שחר: שפחה, נגיעה, חשבונית, תקליטור, באטליז של החיים.
                                                   יציר כפיך, אשת פוטיפר
                             יונתן לוינסון: אהובתי , רקויאם ,הסתיו הים תיכוני
                             נחמה נבון: יוסי בכינור ופיסי בתוף , הורים.


לראש השנה
סְתָו יָם תִּיכוֹנִי / יוֹנָתָן לוינסון  
אֲהוּבָתִי הִיא כַּסְּתָו הַיָּם תִּיכוֹנִי
מְמַכֶּרֶת בְּרֵיחַ הַגּוּיָבָה, וּקְלִפּוֹת הַקְּלֶמֶנְטִינָה
קְלִילָה כָּרוּחַ הַמַּנְשִׁימָה אֶת קֵיצִי הַמִּתְעַלֵּף.
צוֹפָה מִתֹּרֶן הֶחָצָב אֶל צֵל הַיּוֹם הַמִּתְקַצֵּר
 עַל לוּחַ ה"יָמִים הַנּוֹרָאִים"
מַבְטִיחָה הַתְחָלָה חֲדָשָׁה
 
אֲהוּבָתִי הַסְּתָו הַיָּם תִּיכוֹנִי
קוֹשֶׁרֶת "כָּל נִדְרֵי" שְׁבוּעוֹתַי
אֶל שִׂפְתֵי הַתָּמָר וּפִטְמַת הָאֶתְרוֹג,
מִזְדַּכֶּכֶת בְּמֵי "הַתַּשְׁלִיךְ",
פּוֹרֶצֶת מֵחֵיקִי כְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה
אֶל עַרְבֵי הַסְּתָו הַקְּרִירִים, לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ.
 
וְהַקַּיִץ "כְּכַפָּרַת עֲווֹנוֹתַי" שׁוֹלֵחַ עַצְמוֹ
מִמְּרוֹם הַצּוּק לַעֲזָאזֵל,
לְהַלְבִּין חוּט הַשָּׁנִי בְּקַרְנָיו הַנִּשְׁבָּרוֹת,
אֶל טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם בַּקֶּשֶׁת הַמְּטַהֶרֶת
אֶת בְּשׂוֹרוֹת הַסְּתָו,
לַאֲהוּבָתִי
 
ליום הכיפורים

 יְצִיר כַּפֶּיךָ / לוּצִיָה בַּת-שַׁחַר  
קַח אוֹתוֹ אֱלוֹהִים אֶת יְצִיר כַּפֶּיךָ
וְאִם טוֹב הוּא - הוֹשֵׁב אוֹתוֹ לַהֲדוֹם רַגְלֶיךָ
כִּי אַתָּה אֱלוֹהִים הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא
תּוּכַל לַעֲמֹד בִּלְשׁוֹנוֹ הַגַּסָּה
הַמִּשְׁתַּלַּחַת בְּכָל בְּרִיָּה תַּמָּה
וְאִם לַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתָּ?
הַעֲלֵה אוֹתוֹ בְּמַדְרֵגוֹת בֵּיתְךָ.
 
קַח אוֹתוֹ אֱלוֹהִים - אֶת יְצִיר כַּפֶּיךָ
וְאִם טוֹב הוּא – הוֹשֵׁב אוֹתוֹ לַהֲדוֹם רַגְלֶיךָ
כִּי אַתָּה אֱלוֹהִים הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא
תִּמְצָא בְּמַה מוֹתָר הוּא מִבְּהֵמָה
הַשְּׂרוּעָה תַּחַת כֹּל עֵץ רַעֲנָן
וְאִם לַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתָּ
קַח אוֹתוֹ בְּבַקָּשָׁה אֵלֶיךָ.
 
אַךְ אִם לֹא אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתָּ
הַרְאֵנוּ חֲרוֹן אַפְּךָ, וּשְׁלַח אוֹתוֹ מֵעַל פָּנֶיךָ
וּמְחַק הַיָּהֳרָה וְצִבְעֵי הַמַּסֵּכָה מִפָּנָיו
כִּי גַּם אֲנִי
לֹא אֶל הָאִישׁ הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי!



 אַטְלָס / וֶרֶד. יִשראלי.

 אַטְלָס הִיא אִישָׁה,
לֹא גֶּבֶר הַנּוֹשֵׂא אֶת הָעוֹלָם עַל כְּתֵפָיו.
אַטְלָס הִיא אִישָׁה
הַיּוֹלֶדֶת עוֹלָם וְנוֹשֵׂאת אוֹתוֹ בְּרַחֲמָהּ,
עוֹלָם הַפּוֹרֵץ בִּכְאֵב מִקִּרְבָּהּ
וְיוֹנֵק אֶת חֶלְבָּהּ וְדָמָהּ.

אַטְלָס מְכִילָה עוֹלָם וְנִשְׁאֶרֶת רֵיקָה
מַשְׁקָה אֶת שׁוֹרְשֵׁי חַיָּיו וְזוֹרַעַת זְרָעָיו
אַךְ כְּשֶׁרוּחַ רָעָה תִּדְרוֹס כָּל חֶלְקָה טוֹבָה
אִילֶמֶת תַּעֲמוֹד בְּצַעֲקָתָהּ
כְּזַעֲקַת הַדָּג הַנִּשְׁחָט לִסְעוּדַת הַשַּׁבָּת
וְהָעוֹלָם לֹא יִשְׁמַע.






. שִׁפְחָה / לוציה בַּת שַׁחַר

 
בַּתְּחִילָה
אַתָּה מַדְבִּיק אֶת שְׂפָתֶיךָ לְקַרְסוּלַי
מְאַייֵר אֶצְעֲדוֹת נְחוֹשֶׁת מְצַלְצְלוֹת
לַעֲקוֹב אַחֲרַי גַּם בַּחוֹשֶׁךְ.

אַחַר-כָּךְ
אַתָּה מַדְבִּיק אֶת שְׂפָתֶיךָ לְכַפּוֹת יָדַי
וּמְצַייֵר סְבִיבָן צְמִידֵי כֶּסֶף
לַחְרוֹט בִּבְשָׂרִי אֶת שְׁנוֹתַי.

וְאָז
אַתָּה מַדְבִּיק אֶת שְׂפָתֶיךָ לְאוֹזְנַי
וְתוֹלֶה עֲלֵיהֶן עֵגֶל זָהָב
לְהַכְעִיס אֶת אֱלוֹהַי וֶאֱלוֹהֶיךָ
.
וּלְבַסּוֹף
אַתָּה מַדְבִּיק אֶת שְׂפָתֶיךָ לְצַווָארִי
וְשׁוֹזֵר קוֹלָר מֵעוֹרִי צָרוּב הַשִּׁנַים.
וּמַעֲמִיד אוֹתִי בְּכִיכַּר הַשּׁוּק לִמְכִירָה



אַהֲבָה חֲתוּמָה בַּזְּמַן / יונתן לוינסון
דּוֹדָתִי יְהוּדִית עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם
בִּקְּשָׁה לַחְזֹר לַכְּפָר בּוֹ נוֹלְדָה מֵחָדָשׁ.
בָּחַרְתִּי אַחַר צָהֳרַיִם קֵיצִי, כְּשֶׁאַנְשֵׁי הַכְּפָר
הִתְעַלְּפוּ אֶל שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם,
וְעָצַרְנוּ מוּל הַשַּׁעַר שֶׁהוֹבִיל
אֶל חַדְרָהּ הַשָּׂכוּר בְּבֵית הוֹרָיו.
"צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם" אָמְרָה לִי
"צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט" חִיַּכְתִּי.
 
אֶת מַקְּלָהּ הִשְׁאִירָה בָּרֶכֶב
אֶת יָדִי הַמּוּשֶׁטֶת דָּחֲתָה, וְצָעֲדָה נְכוֹחָה.
במבט איטי סרקתי דמותה
שְׁמוֹנִים שְׁנוֹתֶיהָ אָכֵן שָׁחֲקוּ אֶת יָפְיָהּ.
אַךְ כְּחֹל עֵינֶיהָ לֹא דָּהָה.
 
הוּא הֵגִיחַ מִדֶּלֶת בֵּיתוֹ אֲפוּף קוּרֵי שֵׁנָה,
הִבִּיט בָּהּ הָלוּם, וְיָרָה מֵעֹמֶק חָזֵהוּ אֶת שְׁמָהּ
"יְהוּדִית", הוּא קָרָא לָהּ, "זוֹ אַתְּ"?!
מָסָךְ בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה יָרַד עַל הַבַּיִת,
וְרַק הֵם עָמְדוּ בְּקִדְמַת הַבָּמָה.
הִיא בַּת עֶשְׂרִים וְהוּא כִּמְעַט בַּר מִצְוָה.
 
דּוֹדָתִי עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם הָלְכָה בְּסוֹף הַקַּיִץ לְעוֹלָמָהּ.
אוֹתוֹ שׁוּב לֹא רָאִיתִי מֵאָז,
רַק עַל הַשְּׁבִיל אֶל בֵּיתוֹ חֲתוּמִים סִימָנֵי השְׁאֵלָה,
עַד כַּמָּה אֱלֹהִית אַתְּ אַהֲבָתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה
שֶׁלְּעוֹלָם נוּכַל לִרְאוֹתֵךְ גַּם אַחֲרֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה?!
מבעד לְּשָׂדוֹת חֲרוּשֵׁי קְמָטִים,   ומֵעֵבֶר לְגִבְעוֹת הַבָּשָׂר?!
 
 


 תַּקְלִיטוֹר/ לוציה בַּת שַׁחַר
 כְּשֶׁעֵינָיו שֶׁל אִישֵׁךְ נָחִים עַל גּוּפֵךְ  
הַמְּעַנֵּג לְשָׁעָה קַלָּה גַּם אֶת אִישִׁי, 
אַתְּ הוֹפֶכֶת צַד וְצוֹרֶבֶת אֶת גַּעְגּוּעָיו
הַפּוֹתְחִים חַלּוֹנוֹת לִתְמוּנוֹת סְרוּקוֹת
מֵאֶתְמוֹל אַחַר שֶׁלָּחַצְתְּ עָלָיו - מְחַק.
וּכִבְּרֵירַת מֶחְדָּל
נִצְרָב אִישֵׁךְ בַּזִּיכָּרוֹן הַקָּשִׁיחַ
כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ.



.
מַסָּע לְאֶרֶץ רְחוֹקָה / וֶרֶד יִשְׂרְאֵלִי
 
אֲנִי נוֹסַעַת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה
בָּהּ שִׁירִים נִכְתָּבִים מִשְּׂמֹאל לְיָמִין
וְכוֹתְרוֹת הָעִיתּוֹנִים אֵינָן
נוֹגְעוֹת בְּנַפְשִׁי
 
אֲנִי נוֹסַעַת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה
בָּהּ אִישׁ לֹא מֵבִין אֶת שְׂפָתִי
גַּם לֹא אִמִּי
וְתָוִיּוֹת הָאַזְהָרָה סְתוּמוֹת
עַל חָמְרֵי הַהַדְבָּרָה

אֲנִי נוֹסַעַת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה
כְּדֵי לָסוּךְ אֶת לִבִּי
אוֹתוֹ קָבַרְתִּי תַּחַת הָאֶבֶן
אִתְּךָ.


 אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר / לוציה בת-שחר
 יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת שָׁכַב בְּמִטַּת חוֹלָיו
מְבַקֵּשׁ לִתְלוֹשׁ אֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִּים
עִם הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן חִבְּרוּהוּ לַחַיִּים.
 
אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו
סוֹפֶרֶת שְׁטָרוֹת כֶּסֶף בְּלוּיִים 
לְנֶגֶד עֵינָיו
יָדָיו הַקְּשׁוּרוֹת, אינן נִכְנָעוֹת
וְעֵינָיו הָעִוְּרוֹת בּוּז רוֹשְׁפוֹת.
 
אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הַסָּדִין מוֹתַחַת
מְהַסָּה אֶת יוֹסֵף בְּאֶצְבָּעָהּ
וְאז גּוּפוֹ נִכְנַע
לְשׁוֹנוֹ נֶאֶלְמָה, בָּגְדָה.
הָאֵלֶּה שֶׁבַע הַשָּׁנִים הָרָעוֹת שֶׁחָזָה
עַצְמוֹ נִרְמָס תַּחַת שִׁגְעוֹנָהּ?
 
וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֶת מִי מִשְּׁנֵיהֶם
אִבֵּד הַכֶּסֶף לָדַעַת
אֶת זֶה שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, אוֹ אֶת זוֹ
שֶׁנּוֹתְרָה וְאוֹת קַיִן עַל מִצְחָהּ
לְהִתְבַּזּוֹת אַחֲרָיו.



 נְגִיעָה / לוּצִיָה בת שחר
 זֶה שֶׁנָּגַע בִּי, נוֹגֵעַ הַיּוֹם בָּאַחֶרֶת
זֶה שֶׁנָּגַע בְּנִשְׁמָתִי, אֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּהּ יוֹתֵר
דְּבָרָיו מְשַׁקְּרִים לְאַחֶרֶת.
 
זֶה שֶׁחִייֵךְ אֵלַי
חִיּוּכָיו צְבוּעִים הַיּוֹם בְּוָרֹד
מְחַייְכִים לַיּוֹם שֶׁל בְּרֵאשִׁית בָּרָא
כְּאִילוּ לֹא הָיָה יוֹם אַחֵר לְפָנָיו
וְרַק יִהְיֶה יוֹם שֶׁל אַחֶרֶת.


 חֶשְׁבּוֹנִית /לוציה בת שחר
 
כָּל מַה שֶׁרָצִיתִי זוֹ קַבָּלָה, אַתָּה רָצִיתָ חֶשְׁבּוֹנִית מַס
לְיוֹפְיָהּ וְחֶלְקַת שָׁדַיִם לְהַרְווֹת תְּשׁוּקָתְךָ.
כָּל מַה שֶׁרָצִיתִי זֶה אִישׁוּר לְקִמְטֵי הָעוֹר הָרְפוּיִים,
אַתָּה רָצִיתָ בֶּטֶן חֲלָקָה נְטוּלַת כָּל קֶשֶׁר.
 
כָּל מַה שֶׁרָצִיתִי זֶה חֶשְׁבּוֹן עַל הַשָּׁנִים שֶׁל הַיַּחַד בָּהֶן
סַעֲרוֹת נַפְשְׁךָ הִיכּוּ בְּמִפְרָשַׂי, שִׁבְּרוּ אֶת תְּרָנַי,
 
כָּל מַה שֶׁנָּתַתָּ הוּא בְּגִידָה כְּתֶשֶׁר.

 
 
שְׁמוּאֵל-אַיֶּכָּה!!!/ וֶרֶד יִשְׂרְאֵלִי
 
שָׁנִים הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁתָּבוֹא כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה
שָׁנִים אַחַר כָּךְ יָדַעְתִּי שֶׁתֵּלֵךְ
וְיוֹם אֶחָד תְּפִילָתִי נִשְׁמְעָה
לֹא אֶל עֵלִי הַכֹּהֵן הָלַכְתָּ
לְחַדְרָהּ שֶׁל קַטֶרִינָה הַקְּדוֹשָׁה נִלְקַחְתָּ
לְשָׁרְתָהּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה.    
 
שָׁנִים הִתְפַּלַּלְתִּי כְּחַנָּה
שָׁנִים אַחַר כָּךְ חִכִּיתִי
וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁתְּפִילָתִי נִשְׁמְעָה
נְשִׁימָתִי נֶעֶתְקָה מִגּוּפִי, הִתְנַפְּצָה אֶל קִירוֹת בֵּיתִי
עֶלְבּוֹן צוֹרֵב עִיכֵּל אֶת גּוּפִי - עַצְמוֹתַי אִתְּרוּ אֶת גְּזֵרָתִי.
 
וֶאֱלוֹהִים לֹא קָרָא "שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל... אַיֶּכָּה!!!!".


 
בָּאִטְלִיז שֶׁל הַחַיִּים/ לוציה בַּת שַׁחַר
 
בָּאִטְלִיז שֶׁל הַחַיִּים תְּלוּיִים פְּגָרִים
שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּמִילִים חַדּוֹת כְּתַעַר
בָּאִטְלִיז שֶׁל הַחַיִּים יֵשׁ אַנְקוֹל לִפְסוּקִים כְּשֵׁרִים
וְיֵשׁ וָוִים לְמִשְׁפָּטִים פְּסוּלִים.
 
בָּאִטְלִיז שֶׁל הַחַיִּים
"גּוּפָה בַּת חֲמִשִּׁים שֶׁנִּרְאֵית כְּבַת עֶשְׂרִים"
מְסָרֶבֶת לְהִשָּׁחֵט מִזִּכְרוֹנוֹתַי
מְפַלַּחַת אֶת לֵילוֹתַי טוֹרֶדֶת אֶת שַׁלְוָתִי
כְּמוֹ עַשֶּׁשֶׁת הַנּוֹבֶרֶת בָּעֶצֶב הֶחָשׂוּף.
 
בָּאִטְלִיז שֶׁל הַחַיִּים
תְּלוּיוֹת יָדַי הָרְפוּיוֹת עַל רָאשֵׁי תֵּיבוֹת גַּסִּים
שֶׁמִּילִים נִיסְּרוּ בְּסַכִּין כֵּהֶה עַד הָעֶצֶם.
 
בָּאִטְלִיז שֶׁל הַחַיִּים תְּלוּיוֹת רֵאוֹתַי
פְּסוּלוֹת לִמְהַדְּרִין
כִּי נִשְׁחַטְתִּי בַּכִּיכָּר לְעֵינֵי כּוֹל
וְעָלֶיהָ הֵגַנְתָּ בְּגוּפְךָ מִדְּקִירַת לְשׁוֹנִי.
 
בָּאִטְלִיז שֶׁל הַחַיִּים
אֲנִי סְתָם בְּהֵמָה כְּשֵׁרָה 
שֶׁשְּׁחִיטָה שְׁחוֹרָה
מְסָרֶסֶת אֶת נִקְמָתִי.
 
 

נחמה נבון נולדה וגדלה בקיבוץ של פעם, בבית ילדים עם כל מה שמשתמע מזה. סיימה את בית הספר הקיבוצי ללא בגרות, כפי שהיה נהוג אז. לאחר שרותה הצבאי נישאה וילדה שני ילדים, שכמוה גם הם גדלו בבית ילדים. באותה תקופה סיימה את לימודי הבגרות, כאכסטרנית, מה שאפשר לה ללמוד באוניברסיטה מאוחר יותר. את הקיבוץ עזבה עם בעלה ושני ילדיהם בימים שהשיר "בלדה לעוזב קיבוץ" היה להיט.

נחמה נבון למדה באוניברסיטת תל אביב "תולדות התיאטרון" ו"הילד החריג". לימדה בחינוך מיוחד ועבדה כיועצת חינוכית בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב.

הספרים שלה:

"מבט בחמישה מהלכים" ספר שירה בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" 2003

"לפני שהנמר יתעורר"  שבעה סיפורים קצרים ונובלה בהוצאת הקיבוץ המאוחד 2012.

יוסי בכינור פיסי בתוף
 וּמשֶׁה.
אֵיפה משֶׁה.
 
זֶה כָּל מַה שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, אָמַר הַמְּפַקֵּד שֶׁלּוֹ לָהוֹרִים, כְּשֶׁחָזַר, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ. רָצִינוּ שֶׁיֵלֵךְ לְתִּזְמרֶת צַהַ"ל, אָמְרָה אִמָּא שֶׁלּוֹ.
מוֹשִיק, אָמַרְנוּ לוֹ, משֶה'לֶה, לְפָחוֹת תְּנַסֶּה, משֶׁה.
והיא קָמָה, הוֹצִיאָה מִן הָאָרוֹן אֶת הַתֵּיבָה וּמִן הַתֵּיבָה אֶת הַחֲצוֹצְרָה
עָטְפָה אוֹתָהּ בִּפְלַנֶלִית לְבָנָה, כַּרְכָה כְּתַכְרִיךְ, וְהֵשִׁיבָה לִמְקוֹמָהּ.
 
אַחַר כָּךְ בָּאוּ יוֹסִי וּפֵּיסִי וְהִיא הִגִּישַׁה רוֹגָלָךְ וְאָמְרָה תּאכְלוּ תּאכְלוּ
וְהֵם סִפְּרוּ אֵיךְ כִּדְרֵר וּבָעַט וְנִגֵּן וְטִפֵּס וְקָטַף וְטִיֵּל וְהֶעְתִּיק
מִיּוֹסִי בַּבְּחִינָה בְּלָשוֹן, וְאֵיזֶה צִיּוּן קִבֵּל אַל תִּשְׁאַלוּ,
מִשְׁתַּמְשִׁים בְּהַרְבֵּה פְּעָלִים, כַּמָּה שֶׁיוֹתֵר לִמְּשׁוֹת אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם
מֵהָאֵין אֶל הַיֵּשׁ לְגַדֵּל אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ פַּעַם,
מַצְמִיחִים זִכָּרוֹן אַחַר זִכָּרוֹן כְּמוֹ סוּף בַּגָּדָה, צָפוּף,
לְהִסְתַתֵּר בּוֹ מִפְּנֵי חֲיֵּיהֶם שֶׁהֻשְׁאָרוּ לָהֶם בְּמִקְרֶה  (משֶׁה משֶה) .

 

הורים
 
 
הִשַּלְתִי נַעֲלַי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ.
אַבָּא עוֹמֵד שָׁם בְּלַבָּת הָאֵשׁ בְּמִכְנָס קָצָר וְסַנְדָּלִים.
אִמָּא בַּסַּרָפָן הָחוּם עִם חֻלְצָה לְבָנָה,
סוֹפֶקֶת אֵלַי כַּפַּיִם: וּמַה כְּבָר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? מַה כְּבָר יָכֹלְתִּי.
אַבָּא מְכַבֶּה אֶת הַמִּקְטֶרֶת, מְמַהֵר (הִנְנִי! הִנְנִי!) לְאָן.
 
בְמוֹתָם הֵם חַיּים בַּסְּנֶה שֶׁלֹּא יְאֻכַּל לְעוֹלָם
.

 

,


לייבסיטי - בניית אתרים