פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


.

חינוך לפנאי-לגיטימיות של הפנאי
 ד"ר דליה שחף-2012
 
הפנאי נתפס בחברה האנושית כפעילות של עודף: רק כאשר יש עודף זמן, עודף כסף יש לגיטימציה לפנאי. פעילויות הפנאי מגוונות וכוללות נושאים שונים מחיי היום: קריאה, צפייה בסרט, שיחת טלפון, בישול וכדומה, הגורמים לאדם הנאה ועד אירועים ייחודיים שאנו עושים פעמים בודדות בשנה או בחיים. הפנאי יכול להיות פאסיבי, אקטיבי, בנאלי או יצירתי.
על פי ההגדרה המודרנית של הפנאי, כל פעילות הינה לגיטימית מלבד פעילויות שאינן חוקיות. פעילויות כנגד החברה כמו נהיגה במהירות מופרזת - המסבה לפלוני הנאה, וריגוש - פעילות זו תחשב כפעילות פנאי על מסלול המרוצים, אך לא בכל מקום אחר , מאחר ונהיגה במהירות גבוהה על כבישים עירוניים ובינעירוניים היא מהווה עבירה על החוק. ישנם מקרים שפלוני ינצל את חופש הבחירה, שהוא נשמת אפו של הפנאי, ויבחר בעישון סמים כפנאי מועדף ( מאחר וזה מסב לו הנאה ), בחירתו לא תתקבל כפנאי מכיוון שעיסוק זה מנוגד לחוק גם אם אינו פוגע בחברה, כי פגיעה עצמית גם היא איננה לגיטימית בהגדרת הפנאי. בדיוק כפי שתהייה התנגדות להנאה ששרפת עגלות אשפה או הרס עצי נוי ציבוריים עלולים לגרום לבני נוער מסוימים. לכן שתייה לשוכרה, עישון סמים, מוסיקה רועשת (הפוגעת בכושר השמיעה) או פגיעות גופניות אחרות אינן לגיטימיות בפנאי.
לשמחתנו רוב הפעילויות הגורמות לאנשים מסוימים הנאה וגורמות לאחרים סבל  הוגדרו כאסורות בחוק. אולם, קיימות פעילויות שהן שילוב של פיתוח טכנולוגי חכם שפגש תעשייה ושיווק חכמים אשר יחד הוליכו למצבים שהתוצרים אינם מתאימים ואינם מתואמים את המצב הפיזיולוגי של האדם בכלל ובעולם המערבי הפוסט מודרני בפרט. מצב זה מחייב בדיקה מחודשת או לפחות מודעות גבוהה לנזק העלול להיגרם  והפגיעה העצמית כביכול שאנו עלולים להביא  על עצמנו וזולתנו .
הבעיה שהועלתה מחריפה בעולם המערבי השבע, בו שם המשחק הוא "תחרות". תחרות היא פועל יוצא של תרבות שאימצה את התרבות הנוצרית פרוטסטנטית, שרואה בתחרות כלכלית אמצעי לצבירת הון - שהוא כשלעצמו ערך מקדוש[1]. למרות שלמרבית הישראלים אין שום קשר לדת הפרוטסטנטית אנו נוטים לאמץ מהר מדיי רעיונות מתרבויות אחרות , ולהביא אותן לידי מיקסום גם כאשר אין בזה כל צורך[2].
אז אם "תחרות" היא שם המשחק, אנו מתחרים  על כל דבר גם כאשר אין שום סיבה למהר - אנו לוחצים על דוושת הגז כי המכונית מימיננו עקפה אותנו ואנחנו "חייבים" להראות לנהג שאנחנו "לא פריירים". אנו עובדים שעות מטורפות מתוך תחושה שאם נוריד הילוך ונרוויח מעט פחות, נמות מבושה גם אם לא  נמות מרעב. אנו מתגאים בעובדה שלא ישנו יומיים ורואים בכך הישג, אנו מתגאים בכך שבמשך בוקר אחד עמדנו במאה משימות שניתן היה לפרוש על פני חודש שלם. אנו מתגאים בכך שאנו הורים לארבעה ילדים, עובדים משרה וחצי, מטפלים בהורים זקנים ומקפידים לבקר בכל יום בחדר כושר - וכמובן שאיננו מותרים על כוס קפה עם חברים בערבים וטיולים בסופי שבוע. אם לא די במה שמנינו לעיל, הרי שאנו מקפידים גם להראות בגיל 50 כמו הדוגמנים בני ה-20 מירחון האופנה, משימה שעולה לנו בעבודה נוספת או שתיים  בכדי לממן את השינוי (מספרה, מניקוריסטית, מסאז'יסטית, קוסמטיקאית וגם מאמן כושר אישי, סדנאות הוליסטיות וכו').
בעולם כל כך תזזיתי אנו עלולים לגלות שלא השארנו דקה לאירועים שיד הגורל מזמנת לנו, אשר רובם אינם מרנינים, כדוגמת חולי שלנו, של ילדינו או קרובינו. במקרה טוב זה מסתכם בשבוע של שפעת, אך לעיתים האירוע נמשך זמן ארוך הרבה יותר ואז לעיתים הריתוק למיטה עושה לנו טוב: הוא מאלץ אותנו להוריד קצב לפרק זמן קצר לפחות. אך כאשר זה קורה ליקירנו זה מוסיף על הלחץ המטורף בו אנו חיים, לחץ נוסף שעלול למוטט אותנו כבניין קלפים ולהפיל אותנו לקרשים.
"תפסת מרובה לא תפסת" הוא התיאור הממצה להתנהגות זו, כי לאורך זמן אנו מגלים שציון חיינו הוא
"לא מספיק,"
"לא מספיק" עם בניי זוגנו,
 "לא מספיק" עם ילדינו
"לא מספיק" עם חברינו ( שאספנו מכל הבא ליד ובעיקר בשל אינטרסים)
"לא מספיק" עם חברי אמת כשהיו צריכים אותנו
"לא מספיק" בעבודה
"לא מספיק" עם הורינו
"לא מספיק"  בלימודים (לא ניצלנו את ההשתלמות להתפתחות אמיתית, הלכנו להשתלמות ניהלנו שם את הצרות בבית ואז הגשנו עבודות מועתקות)
ועוד "לא מספיקים" פרטיים רבים.
פגיעה עצמית איננה רק עישון סמים פגיעה עצמית היא גם עומס יתר
חינוך לפנאי בא ללמד כיצד פנאי יכול להעשיר את החיים ולהביא לאיכות חיים בריאה יותר ולעזור   במניעת מחול השדים התחרותיים של חיינו, שגם כך הם בלתי אפשריים ובלתי הגיוניים
 
 
הזמן
כפי שצוין לעיל פנאי אפשרי כאשר יש לנו עודף זמן ופרוש הדבר שנותר לנו זמן לאחר שביצענו את החובות המוטלים עלינו לאחר שסיימנו את עבודתנו שהיא "זמן מכור",  (זהו זמן שמכרנו כדי לכלכל את עצמנו ומשפחתנו). טיפלנו בילדנו, וסעדנו את הזקוקים לנו. אם לאחר מילוי כל חובותינו נותר לנו זמן הרי הוא כשר להגשמת מאוויינו. והשאלה שנשאלת מה פירוש נותר לנו זמן ?מהם גבולות הזמן? ועד כמה ניתן למתוח את "הזמן המכור" ועד כמה ניתן לנצל את הזמן שלאחר סיום חובותינו.
האם כשסיימנו לקפל כביסה ב-23.00 בלילה, נותר לנו זמן עודף?  או שבין המטלות שסיימנו כחובה ליום זה ועד למטלות של היום למחרת יש זמן חובה נוסף והוא זמן השינה!
 במילים אחרות  מתי אמור היום שלנו להתחיל ומתי עליו להסתיים? עד כמה ניתן למתוח את היום ? ומתי אנו במינוס של שעות שינה?
בני האדם הם יצורים יומיים כך שהם אמורים להיות ערים ופעילים בשעות האור ואכן לשעות האור יש השפעה מאד משמעותית על התנהגותו של האדם ועל פעילות גופו, עם גילוי האש וכיבושה הצליח האדם להאריך את היום במספר שעות. המדורה העניקה לאדם את הביטחון כנגד בע"ח ואריכות ימים. האדם הינו היצור היחיד שיש בקרבו זקנים[3] האש העניקה לאדם הזדמנות לפתח חיים חברתיים,  וחום האש העניק לאדם את הפנאי הראשוני, שנוצל בצורה חיובית להישרדות טובה יותר ולפיתוח הפוטנציאל האנושי.
 בהמשך הדרך היו עוד תחנות חשובות כמו המצאת הגלגל ביות בע"ח שהעניקו לאדם סיוע בביצוע מטלות ועם כל זה האדם נותר יצור יומי, שמתפקד בלילה בעזרת עזרים שמחפים על חוסר יכולתו הפיזית[4]. במילים אחרות פעילותו של האדם בחשכה מצריכה הרבה יותר אנרגיה אילו נעשתה באור יום,למרות כל הטכנולוגיה שהתפתחה בנושא , האדם נותר יצור יומי.
ניצול שעות היום באקלימים שונים הוא נושא שנדון בהרחבה במסגרת "תרבות העבודה" לעניינינו כאן יש לציין ששעות היום והלילה אינם שווים בכל אזורי העולם ומכאן שהתפתחה גם תרבות ניצול שעות אור שונה. מה שנכון לקיץ צפוני  בן 18 שעות אור המתאים לפעילות חוץ ביתית  אינו מתאים לקיץ ים תיכוני בן 14 שעות אור בעל עומס החום מתיש שאינו מתאים לשום פעילות חוץ ביתית במשך מרבית שעות היום.
כאשר אנו דנים בניצול הפנאי בישראל חשוב שנזכור שאנו חלק מהקיץ הים תיכוני שרוב הזמן עומס החום והלחות כבדים ואינם מאפשרים  פעילות מחוץ לבית כך שפעילויות הפנאי האפשריות מצטמצמת.
ניתן לסכם שפיזית וממילא נפשית שעות האור נועדו לפעילות ושעות החשכה נועדו לשינה או להתארגנות לקראת שינה. ונשאלת השאלה עד כמה אנו מכבדים את הצורך החיוני של גופנו בשינה ועד כמה אנו מכבדים את מחזור העירות והשינה של עצמנו . בתרבויות שחיות בסימביוזה עם הטבע המצב טוב, במדבר מתנועעים לאט ועושים הכל לאט, בתרבות המערבית המודרנית יש חריגה בוטה ממחזוריות הטבע ואותו אור מבורך שהביא לנו גילוי  האש וקידם אותנו כיצור חכם ושורד הפך לאורות ניאון חשמליים שלעיתים הפכו לקללה כאשר מנצלים אותם  למטרות תחרותיות אלימות שמחקו את גבולות הטבע והפכו את הלילה ליום במישורים רבים של חיינו. מיצור יומי העברנו את העבודה ללילה, אך גרוע מזה פיתחנו את הפנאי שלנו על חשבון השינה הדרושה לאדם החיונית על מנת לשקם את היכולות הפיזיות והנפשיות שמנוצלות עד תום


[1] הממון הוא קדוש אצל הנוצרים הפרוטסטנטים מאחר והוא מהווה מדד להצלחה. מאחר והפרוטסטנטי מאמין שקיימת גזרה קדומה ושאדם נולד עם גורל קבוע מראש ואשר אינו משתנה, הרי גורל זה לא ישתנה גם בעולם הבא כפי שחושבים היהודים המוסלמים והנוצרים הקתולים[הפרוטסטנטי נדרש להוכיח שהוא נועד להיות רצוי בעיני האל והדרך להוכיח זאת היא ע"י צבירת ממון ורכוש אלו מהווים סוג של פוליסת ביטוח שהם רצויים בעיני האל ושנולדו עם גזרה קדומה טובה
[2] גם זו התנהגות אופיינית ליהודים מאחר והם חייבים להיות תמיד הטובים ביותר – אליטה או העם הנבחר. הצטיינות הינה התנהגות אופיינית ליהודים, גם בתחומים שאינם קשורים ממש ליעדים היהודיים.
[3] כי האש ריככה את המזון לזקנים החלשים
[4] כולנו מתאמצים מאד לנהוג את מכוניתנו בלילה כאשר אנו עושים זאת בקלות רבה יותר ביום.

 

הרעב לשינה- על פי הסרט בשם זה של ה-BBC
בתאונה הגרעינית בצורנוביל שמשה תערובת של עייפות ואזלת יד. קבוצת טכנאים שהחלה מוקדם בבוקר את עבודתם השתהתה עד שעות הלילה הקטנות ולבסוף עשו "קיצור דרך" בכיבוי מערכות הביטחון כך שהאסון היה שילוב של אנשים עייפים עם שיקולים מוטעים דבר שגורם לרוב התאונות. זהו המצב  כשעובדים בתעשייה, שבהן המכונות אינן חדלות לעבוד , ומצפים שגם הם יעבדו היטב באמצע הלילה כאילו זה אמצע היום, זהו הדלק המזין את הבעיה כי אנשים מתעייפים ומאבדים ריכוז.
בעבר עיתון הבוקר סימל את הבוקר, לא עוד , החיים היום מתנהלים סביב השעון בחברתנו הפועלת 24 שעות במשך 7 ימים בשבוע, אחד הקורבנות העיקריים היא השינה בעבור אנשים רבים להישאר ערים זה אתגר גדול ! כשאנו מדברים על שינה איננו יכולים להפרידה מהערות. עלינו לחשוב על שינה במושגים של מחזוריות שאנו עוברים מרגע לידתנו עד יום מותנו. זה מרכז הקיום שלנו ואיננו יכולים להתקיים בלעדיה.
גם בחלל לא קל להירדם והעבודה שעשתה נאס"א, וסוכנות החלל הרוסית שהייתה מעורבת בפרויקט, עזרה מאד בהבנת תהלכי השינה והשפעותיהם על רמת ביצועים. פרויקט החלל הוא פרויקט יקר מאד ולכן חשוב שהאסטרונאוטים שיוצאים לחלל יבצעו את משימותיהם בערות מקסימלית ומאחר והיום מתחלף בחלל כל שעה וחצי נתגלו קשיים רבים בשנתם של האסטרונאוטים.
באמריקה הצפונית בלבד יש 70 מליון איש הסובלים מהפרעות שינה. 24% מהקנדים מלינים על קשיים בהרדמות, 28% אינם מרגישים רעננים לאחר שינה כ-5% מהקנדים מתקשים לשמור על ערנות לאורך כל היום. אבל אותו אחוז ישן פחות מ-6 שעות שינה ללילה.
אסונות כמו באיי שלושת[1] המיילים, צרנוביל, ואקסון-ולדז [2] כולם קשורים בטעות אנוש, ואירעו בזמן ששיקול הדעת איננו במיטבו-בלילה. או כאשר אנשים היו ערים זמן רב מדי כמו באירוע של החללית צ'לנג'ר
ד"ר מור אדי מ"טכנולוגיות מחזוריות ביולוגיות בע"מ" מציין שבאסון צ'לנג'ר המהנדסים הראשיים של החללית היו ערים זמן רב. האסון היה שילוב של אנשים עייפים שקיבלו החלטות שגויות שבמצבים אחרים לא היו נעשות.
מקדמת דנא הייתה שעת השקיעה סימון ללכת לישון והאדם ישן עד הזריחה ואז החל להיות פעיל . היום אנו לא רק עובדים בלילה אנו משחקים בלילה וההזדמנויות הן אינסופיות אנו מטפלים בענייני כספים בלילה בעזרת האינטרנט והכספומטים, אנו משחקים משחקי וידיאו ועושים כל דבר שניתן להעלות על הדעת ומקומות הבילוי הללו אינם נסגרים לעולם ומפתים אותנו לקחת בהם חלק סביב השעון. אין פלא שיש המתחילים להאמין ששינה היא בזבוז זמן, ואין תמיהה שבתי קפה משגשגים ומוכרים הזרקות קפאין לרבים.
עלינו להודות שלאדיסון-ממציא הנורה החשמלית, הייתה השפעה מכרעת על החברה האנושית ועל תופעת הערות של 24 שעות ביממה. זה מתאפשר ע"י האור המופק מנורות חשמל וע"י הטלקומוניקציה של המחשבים למיניהם-אינטרנט. כולם מבוססים על המצאתו של אדיסון שהובילה לתפקוד ללא הפסקה של העולם שאיננו מתאים לפיזיולוגיה של האדם.
הסביבה החדשה היא סביבה מבלבלת מאד. בחוץ חושך, בבניינים הכול מואר כמו בצהרי יום. אף שהניסיון המצטבר מוכיח שלא ניתן להפוך יום ללילה ואם מתעקשים לעשות זאת זה גובה מחיר כבד-התוצאה יעילות עבודה יורדת ושיעור התאונות עולה.(לעיתים יש קשר בין חוסר יעילות ותאונות כאשר את המכוניות מייצרים בצורה שגויה הן יוצרות תאונות כאשר הן עולות לכביש).
הבעיה היא שהמין האנושי חייב להתמודד עם ההמצאות של עצמו. עלינו להתמודד עם חוסר ההתאמה בין הפיזיולוגיה והעולם שיצרנו הפועל 24 שעות ביממה. גם בחלל מצפים שהאסטרונאוט יישן 8 שעות לפחות.
בשעון הביולוגי שלנו שולטים האור והחושך. ד"ר סיילר ראש המחלקה להפרעות שינה וניורוקרינולוגיה מציין שכאשר מאבדים שעה ביום לאחר 4-5 ימים ההשפעה השלילית המצטברת על הביצועים שוות ערך ללילה ללא שינה. מינימום שעות שינה הנדרשות למבוגר הן 8 ורצוי שנישן 10 שעות על מנת שנהייה במיטבנו. אך מי יישן כל כך הרבה?
עבודה במשמרות היא קשה לכולם אבל בכבאות היא יכולה להיות מסוכנת כי לפעמים הכבאים מתפללים שלא יהיו שרפות כי הם מרגישים שגופם לא יעמוד במשימה . גם שוטרים שעובדים משמרות לילה או נהגי משאיות למרחקים ארוכים נרדמים על ההגה ואפילו לא מודעים לכך רק שלאחר זמן הם קולטים שחצו מרחק שאינם יודעים איך עברו אותו, או שהם יורדים לשוליים בכביש מהיר וישר (כביש הערבה למשל) החשכה היא הגורם למחצית התאונות הקטלניות בכבישים תאונות עקב הירדמות הן אולי רק 10% מכלל התאונות בכבישים אך הן 50% מהתאונות הקטלניות .
חוסר שינה משפיע על הנהיגה בדרכים שונות הוא פוגע ביכולת הקואורדינציה , מאט את זמן התגובה ומוביל לאובדן שיפוט ואלה מסכנים את הנהג. השפעת אלכוהול זהה להשפעת נהיגה בחסך שינה כשאנשים אינם ישנים כ-24 שעות נהיגתם דומה לנהג שבדמו יש 80 מ"ג אלכוהול שזה הגבול החוקי לנהיגה. כשאתה שיכור אתה יודע ששתית, כשאתה עייף לעיתים אינך מודע לזה כך שנהג עייף מסתכן יותר מנהג שיכור. ד"ר אלסטר מקליין במחקר על נהגי משאיות מצא שהנהגים התעקשו על כך שהם פחות עייפים ממה שהורה המוניטור שהוצמד להם. יתכן שנהגי משאיות יקבלו סעד בדמות מכשיר שיזהיר את הנהג כאשר הוא "מנקר".
כולנו חווינו נהיגה בלילה והתחלנו ל"נקר" העפעפיים נעצמות, ירידה לשוליים-די נפוץ ומסוכן. הסיבה שתאונות אלה קטלניות יותר היא שבעת ההירדמות על ההגה אין סיכוי לתקן את המעוות אינך יכול לבלום או לסטות ואז אתה עלול להתנגש בעץ בכל הכוח. אחד הדברים שאין מדברים עליהם הוא הקשר בין חסך שינה ותוחלת חיים, נהג משאית ממוצע חי 61 שנים נהג קטר ממוצע חי 64 שנים כשהסטטיסטיקה מלמדת שתוחלת החיים בעולם המערבי היא 75 שנים ומעלה, ותוחלת חיים קצרה זה הצפי אם לא יותאמו דפוסי השינה של עובדים בשעות חריגות.
אחד הדברים המרגשים זה כיצד אנו מתרגלים לשינויים בערות במשמרות, וכיצד השעון הביולוגי שלנו מגיב . ההשפעה רבת העוצמה ביותר על מחזוריות הגוף של אור וחושך. אור שחודר מבעד לעפעפי העיניים משגר לבלוטת האצטרובל במוח ומדכא את הפרשת המלטונין הורמון החשכה . סבורים שזה מרכיב חשוב מאד בוויסות מחזוריות הגוף זה לא רק המלטונין ויש כנראה גם גורמים נוספים , אבל ידוע שאור הוא גורם חשוב לשינוי במחזוריות הגוף כך שאם מספקים אור רב בערב זה גורם להזזת השעון הביולוגי. פקחי טיסה שעובדים בלילה צריכים להיות ערים כדי להתמודד עם תפקידם, גם טייסים ונווטים זקוקים להזזת השעון הביולוגי. בארה"ב זוכרים את האירוע שבו מטוס שטס לרוחב ארה"ב חלף על פני לוס אנגלס וטס בים כ-160 ק"מ כיוון שאנשי הצוות נרדמו. נדרשו אמצעים מיוחדים כדי להעיר את הצוות ולהחזיר את המטוס ללוס אנגלס. נוסעים יודעים שיש עיכובים בטיסות עקב מזג אוויר סוער או עומס בטיסות לא כולם יודעים שיש עיכובים בשל מצבים שצוות אוויר נרדם או תשוש.
ד"ר   סייסלר מציין שהוא נרדם לראשונה כאשר סיים את לימודי הרפואה באנגליה ובא לקנדה להתמחות בכירורגיה הוא שימש עוזר מנתח בניתוחי לב . הוא גילה שהוא אמור לעבוד במשמרות של 36 שעות ולקיים בהן ניתוחים מאד מאד מסובכים הוא גילה אז שהוא "מנקר" תוך כדי ניתוח וכאשר סיים את הניתוח רשם מרשמים שאח"כ לא היה לו מושג מה רשם בהם-לצערנו גם היום בתי חולים אוחזים במשמרות של 36 שעות מבלי שיהיה לזה היגיון מקצועי כלשהו.
למרות שרופאים נוהגים לעבוד במשמרות ארוכות מאז ומעולם, עדיין אין לזה היגיון למרות שרופאים מעידים שכאשר יש אירוע אז העייפות נדחקת לשוליים אך נראה שגם הרופאים וגם מטופליהם משלמים על כך מחיר כבד והשגיאות הקריטיות שהן תוצר של שיקול דעת מוטעה הן רבות.
את בעיית העבודה בבתי חולים יש להרחיב לכיוון של מקצוע יוקרתי שהעובדים בו הם כאילו יחידי סגולה והם נבחנים בהיותם  סופרמנים ז"א מצפים מהם שיהיו מעל ומעבר לאדם רגיל דבר שניתן לעבוד עליו ע"י פיתוח כוח הרצון אבל כמו לכל דבר יש  גבול ליכולת ולכוח הרצון במשימות  שאינן ידועות מראש או צפויות. רופאים שחדלו לעבוד בבתי חולים ועברו לעבודה בשעות נורמאליות מציינים שלקח להם חצי שנה ויותר ל"רפא" את החסך בשינה. אגב זה גם מה שקורה לחיילים קרביים או לכאלו שעוסקים בעבודות שדורשות עבודה מעבר לשעות הרגילות
השלמת שעות שינה בנמנום של אחה"צ היא דרך להקטין את חסך השינה וחשוב לדעת שאם לא מעניקים לאדם את הפסקת הצהרים לנמנום הוא ממילא ייקח אותה ז"א הוא ינמנם גם אם זה נראה שהוא ער כי לא ניתן לשלוט בעייפות והיא גובה את החסך שלה במקומות ובמצבים בלתי צפויים כך שכדאי לתת לעובדים זמן מוגדר לנמנום ולא למצוא אותם מנמנמים כאשר יש משימה שדורשת ערות מכסימלית. ד"ר סייסלר טוען שמקומות עבודה שמקצים מקומות לנמנום הם מקומות שהעבודה בהם תהיה יעלה יותר מאלו שאינם עושים זאת.
לאור ולערות יש השפעות מכריעות ביותר על בני נוער וילדים במערכת החינוך טעות היא לחשוב שבני נוער זקוקים לפחות שעות שינה מילדים ההפך הוא הנכון וחשוב שבני נוער יקבלו לפחות 10 שעות שינה בריאה דבר שמרביתם אינם מקבלים בשל העובדה שפיתויי הטלקומוניקציה מפתים אותם להישאר ערים עד 23.00 בד"כ והם אמורים להיות בביה"ס ב-08.00 במקרה הטוב . חלקם נוסעים כשעה עד ביה"ס . ילדים ובני נוער אלו חייבים לקום בשעה 06.00 כדי להתארגן. זו שעה שהם עדיין לא יכולים לאכול ארוחת בוקר. רעב אינו מתפתח בשעות אלו ולכן הם מגיעים לביה"ס רעבים ועייפים השעות הראשונות ללימודים הן שעות מתות (למרות שנוצר מיתוס שהן השעות הפוריות-אולי כי התלמידים מנמנמים בהם ולכן הם אינם מפריעים. זו כנראה הסיבה שמורים אוהבים ללמד בשעות אלו). אחד התלמידים המופיע בסרט שסיים את לימודיו בהצטיינות מציין שאת הצלחתו הוא תולה בעובדה שבכל יום הוא ישן לפחות 10 שעות ויום לפני מבחן הוא ישן 12 שעות.
החינוך שלנו לוקה גם בכך שאנו מחנכים מגיל צעיר את ילדנו שנאפשר להם כפרס על התנהגות טובה להישאר ערים שעות נוספות, במקום שנחנכם לדרוש עוד שעות שינה כפרס. זה כמובן נובע מכך שבחברה האנושית  קיים מיתוס שמבוגר יכול להסתדר עם מעט שעות שינה ולא כך הוא .
כאנשי פנאי, עלינו להפנים ולהגדיר את מס' שעות השינה שהן חובה ורק אח"כ להפנות את עודף הזמן לפעילויות פנאי ואם נאין די שעות לבידור ופנאי אסור לצמצם בשעות השינה על מנת לבלות כפי שאנו רגילים לעשות


[1][1] תאונה בכור גרעיני באיי שלושת המיילים בארה"ב –פנסילבניה ב-1979 התקלה התרחשה במערכת הקירור להפקת חשמל בכור גרעיני ונגרמה עקב שיקול מוטעה של אחד המפעילים שכיבה את מערכת הקירור מבלי לבדוק את תקינותה –כתוצאה מזה הכור התחמם והותך , כתוצאה ממנה זרמו לאוויר גזים רדיואקטיביים .
[2] ב-24 במרץ 1989 עקב רשלנות של רב חובל פגעה מיכלית בשוניות בליי שבמפרץ הנסיך ויליאם בארה"ב בסמוך לעיירה ואלדז . הפגיעה גרמה לקרע רציני בגחון האוניה שהייתה טעונה 180.000 טון נפט גולמי. מעריכים ש- 36.000 טון נפט זרמו לים במשך כמה ימים וזרמו לאורך חופים ארוכים ויצרו אסון אקולוגי חמור.
ועדת חקירה לבדיקת האירוע הצביעה על מס' גורמים לאסון: כשל איש הצוות בהשטת המיכלית עקב עייפות ועומס יתר, כשל רב החובל בניווט האוניה עקב שיכרות ומצאה את חברת אקסון אחראית לחוסר פיקוח נאות ומינויי צוות תשוש למשימה.
 

 

 


לייבסיטי - בניית אתרים