פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


בקטגוריה זו תמצא כתבה מאת מאיר בהיר מעתון "שבע" בבאר שבע משנות ה-80, שם אנו מוצאים אתר "תיירותי" ריק מתוכן שזוכה לפירסום וביקוש עולמי-עולם מוזר
בית שאן - חסרון לגודל

בית שאן-חיסרון לגודל
פורסם ב"גלי עיון ומחקר" (9) 2000 ע' 38-32

ד"ר דליה שחף, מרצה במכללה לחינוך "אוהלו" לתגובות : drdalia@012.net.il
מותר לצטט, ולהפיץ פרסום זה תוך ציון מקור המידע ושם הכותבת  למטרות לא מסחריות 
 
 
עיירה באזור הגמוני קיבוצי.
בית שאן ישוב בבקעת בית שאן נוסדה ב - 1949, בתוך אזור מיושב בקיבוצים חקלאיים ותיקים. קיבוצים אלו היוו את הסמל להתיישבות הציונית החדשה שחרטה על דגלה חזרה אל עבודת האדמה והתנגדות נחרצת למסחר -לבורגנות. קיבוצי העמק היו בעלי מעמד מיוחד גם בקרב הקיבוצים האחרים הם היו מעבדה אידיאולוגית. הקבוצה הקטנה כדוגמת קיבוץ גבע שנלחמה על דרכה להישאר קטנה, מול הקיבוץ המאוחד בעין חרוד, שדגל בקיבוץ גדול ומגוון. הקיבוץ הארצי שנולד בבית אלפא מתוך רצון לתת תשובות למאווים אידיאולוגיים וחברתיים שלא היו בצורות הקיבוציות האחרות (צחור 1987), מול הקיבוץ הדתי שהחל את דרכו בהתיישבות בעמק בית שאן (כץ 1996).
ההתיישבות הציונית בעמק הירדן , בית שאן ויזרעאל היו יצירתם של אנשי העליה השניה והשלישית ,שהוו את ההנהגה השלטת בכל מוסדות הישוב וההסתדרות לפני הקמת המדינה והפכו לשרים ולחברי הכנסת לאחר קום המדינה .הקשר בין השלטון ואנשי הקיבוצים היה קשר של תמיכה כלכלית וארגונית (צחור 1987 :53), תמיכה זו הייתה מקור חיים באזור אקלימי צחיח וחם כמו עמק הירדן , ועמקי בית שאן ויזרעאל שלא התברכו במחצבים כמו בים המלח.
 העובדה שחלק מהערים בארץ   אינן ערי שוק ומרכזי שירותים לעורף החקלאי שמסביבן , (כמו בארצות בעלות היסטוריה התיישבותית רצופה) גורמת לכך שאזורים חקלאיים כמו עמק בית שאן, עמק יזרעאל ועמק הירדן, אינם חשים שהם החוליה הנמוכה במדרג היישובי-עירוני (אפרת 1979), מדרג שנוצר בדרך כלל כאשר העלית ההשכלתית והכלכלית נודדת מהכפר לעיר ומקימה בעיר שירותים ברמה גבוהה. הקיבוצים חשו משכילים יותר, ומיומנים יותר מכל אותן עיירות פיתוח שקמו כאשר הקיבוצים כבר היו מבוססים וקשורים היטב לשלטון.
לתחושת העליונות של הקיבוצים היה בסיס אידיאולוגי מחד, ונתונים היסטוריים מאידך. הגורמים האידיאולוגים גרמו לקיבוצים הסוציאליסטים לראות באנשי העיירות בורגנים שגם אם היו עניים וחסרי-כל , סמלו את היהודי הגלותי שיש לדכא ולהפכו לעובד אדמה סוציאליסט. פן אידיאולוגי נוסף שבא לידי ביטוי בהתפתחות היישובית היה, שהקיבוצים יצרו מערכת קניות ושיווק ארצית שלא נזקקה לשירותים עירוניים בדרך מהקיבוץ לצרכן.
ההיבט ההיסטורי נקבע על ידי לוח השנה, הקיבוצים היו בארץ שנים רבות לפני העולים בבית שאן ועפולה. הם דיברו עברית, היו מעורים בארץ, ונתמכו על ידי השלטון. סיבות אלו גרמו לכך שהקיבוצים "דלגו" על טבריה על בית שאן ועל עפולה כערים. בצורה זו מנעו את התפתחותן הכלכלית של הערים המתבססות באופן טבעי על מתן שירותים לעורף החקלאי (אפרת 1979 : עמ' 66).
תל אביב תפקדה כל השנים כ"עיר ראשה" (אפרת 1979), עבור כל המגזר החקלאי הקיבוצי בארץ . במצבה הכלכלי והחברתי של בית שאן לא היה שום סיכוי שהיא תוכל למלא פונקציה עירונית כלכלית עבור היישובים החקלאיים שמסביבה. יתר על כן במצב הביטחוני באזור היו אלה הקיבוצים שנאלצו לטפל בבעיות הביטחוניות- החברתיות של בית שאן (תמיר: 1984).
העובדה שאנשי בית שאן ועיירות הפיתוח בכלל היו חסרות הנהגה ותיקה ומעורה מארצות מוצאם שתאמץ אותם בבואם לארץ , הייתה מאד משמעותית בתהליך הקליטה. מי שקלט את העולים ממרוקו תוניס ושאר ארצות המזרח לא הביט בם בגובה העיניים אלא במבט מתנשא. לכך נוספה שלילת התרבות והמיומנויות המקצועיות שהביאו העולים מארצות מוצאם. לפער החברתי יש להוסיף אתהאלמנט הסוציאליסטי- אתאיסטים של הקיבוצים שבעטו בדת מתוך אידיאולוגיה ולכן יחסם לאנשי בית שאן שומרי המסורת היה מתנשא עד שלילי. המסר לעולים היה ברור "כל עוד הנך דתי שומר מסורת אינך אחד משלנו".
בשנות השבעים עברה הארץ תהליך תיעוש מואץ . מפעלים רבים הוכנסו לקיבוצים ומיעוטם לעיירות הפיתוח. העדפת הקיבוצים על עיירות הפיתוח אינה מתמיהה למרות שהמקום הטבעי של תעשיה הוא בעיר ולא בכפר חקלאי. גם הקושי האידיאולוגי לתעש את הקיבוצים על פני החקלאות ששלטה בחלום היהודי והסוציאליסטי גם יחד (ברינקר 1970: יסעור 1974: לויתן 1975). לא מנעה מהאידיאולוגיה להתגמש ולאמץ את התיעוש. המפעלים קמו בקיבוצים בעזרת "דין- התנועה" כלי שבשמו התאקלמו רעיונות בלתי מקובלים גם בנושאים אחרים (כמו התיירות בשנות התשעים). הטיעון היה שהאיכות והמיומנות האנושית בקיבוצים מתאימה יותר מעיירות הפיתוח לניהול אותם מפעלים.
למרבה הצער לא היה לעיירות הפיתוח לובי פוליטי בשנות השבעים שינצל את תהליך התיעוש לשנות את יחסי הכוחות הכלכליים באזור על ידי "יבוא" של צוותי ניהול ויצירת תהליך המראה. היה ברור שפועלים פשוטים יכולים לעבוד בקיבוצים אך לא התקבל על הדעת שבני קיבוצים יעבדו בעיירות פיתוח גם לא כאנשי ניהול. התוצאה הייתה הנצחת הנחיתות בעיירות הפיתוח על ידי הכנסת מפעלים ברמה נמוכה (טקסטיל או מזון ), והכנסת תעשיות מתוחכמות יותר לקיבוצים.
המצב ההפוך שבו עירונים מוצאים פרנסתם ב"כפר" התקיים ומתקיים בעיירות פיתוח נוספות שנוסדו בתוך אזור חקלאי ותיק. ככל שהאזור החקלאי היה ותיק יותר ומעוגן חזק יותר בשלטון, מצב העיירה , היה גרוע יותר.
התהליך שתואר אפיין את בית שאן עד שנות ה- 80 .מאז חלו שני תהליכים: ראשית הקיבוצים הסתבכו כלכלית כתוצאה מבניה יקרה שליוותה את המעבר ללינה משפחתית מחד , והשקעות בשוק האפור מאידך. סיבה נוספת למשבר היו חילופי השלטון בשנת 1977 שנה בה עלה הליכוד לשלטון. ואז, לאחר עשרות שנים של קשר הדוק עם השלטון שתרמו את מרבית המימון למערכת הקיבוצית, החל שלטון הליכוד לתמוך בציבור העירוני ובעיירות הפיתוח על פני הציבור החקלאי הסוציאליסטי .
אתר ארכיאולוגי -אוצר טבע
דווקא בשעה שהמצב בקיבוצים החל להתדרדר. "גילו" בבית שאן את אוצר הטבע המיוחל- אתר ארכיאולוגי. האתר היה ידוע כל השנים, אך את ההחלטה להפוך את האתר בבית שאן למשאב כלכלי לרווחת העיר ניתן לזקוף לזכותו של שר האוצר בממשלת הליכוד -יצחק מודעי. מודעי שוכנע שהאתר הוא הפתרון הכלכלי והחברתי הטוב ביותר לעיירה בית שאן.
לחפירת העיר הרומית-ביזנטית בית שאן, גויסו כספים ממקורות רבים. האתר בישר את הכוון לשינוי מעיירת פיתוח לעיר העומדת בכוחות עצמה ואינה נשענת ונזקקת לשם פרנסתה בפריפריה החקלאית-הקיבוצים.
המטרות הראשוניות תקפות גם היום למרות שישנם קשיים מרובים בהשגת היעדים.
 
עיר תיירותית יתרון כלכלי.
ההחלטה על המעבר מתעשיית הטקסטיל והמזון לתעשיית התיירות, היה בהחלט צעד נכון:
1.     אתר ארכיאולוגי לא ניתן לנייד מהישוב ולכן יש לצרוך אותו באתרו קרי בבית שאן. וזאת בניגוד למפעלי טקסטיל שניתן להעביר לירדן או למזרח הרחוק משיקולים כלכליים.
2.     בית שאן נמצאת על הציר מירושלים למקומות הקדושים לנצרות בכינרת.
     דבר המבטיח תנועת תיירים פוטנציאלית , ראשונית.
3.     אופי תעשיית התיירות מאפשר עבודה בסביבה נעימה יחסית למפעלי טקסטיל ומזון.
4.     לתיירות אפשרויות תעסוקה מגוונות מרמת החדרנית ועד לארכיאולוג ומנהל האתר, כך נוצרת דינמיקה כלכלית המלווה את האתר ומעודדת סוחרים ויזמים להוסיף על האטראקציה הטבעית שהיא האתר הארכיאולוגי.
 
אתר ארכיאולוגי גדול על עיר קטנה
האתר הארכיאולוגי המצוי בבית שאן הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים הגדולים בארץ המשתרע על שטח של כ- 1200 דונם. לכאורה מתת אל אלא שמסתבר שגודלו של האתר הוא בשלב זה בעוכריו מהסיבות הבאות:
1. בכל עיר בעולם קיימים שני שימושי קרקע עיקריים האחד קרקע למגורי התושבים והשני קרקע לצורכי ציבור . כל עיר מממנת בעזרת גביית מסים מהתושבים את אחזקת החלק הציבורי ומכאן השוני בהתפתחותן של ערים. עיר עשירה תוכל לפתח שטח ציבורי גדול לרווחת התושבים, ועיר ענייה תסתפק בשירותים מינימליים הכרחיים.
2. בית שאן עיר של 15000 תושבים שמשלמי מסיה אינם מסוגלים לתחזק יותר משירותים ברמה מינימלית ההכרחית . למרות זאת הממשלות מהימין וגם מהשמאל נטו להעניק לבית שאן מימון   ייחודי ישירות מהאוצר . המימון הוגבל לשתי תוכניות חומש לפיתוח האתר הארכיאולוגי. המשך המימון אינו מעוגן בשום חוק ותלוי בנכונות של ממשלה זו או אחרת . מכאן נובע שבית שאן עלולה למצוא עצמה עם 1200 דונם שטח ציבורי שיהיה עליה לתחזק בכוחות עצמה וכבר עכשיו ברור שהדבר יהיה מעל ליכולתה. 
3. אתר ארכיאולוגי על פני 1200 דונם הוא שטח ציבורי שמקביל בגודלו לכל השטח הבנוי בבית שאן. לא קיימת עיר בארץ שהשטח הציבורי שלה זהה לשטחה הבנוי. מבחינה כלכלית מעשית עתידית פירושו של דבר ש- 15000 תושבים החיים על שטח של 1200 דונם צריכים לממן ממסיהם אחזקתו של אתר ציבורי בגודל זהה., כדי שהאתר לא יהפוך לקללה חייבת בית שאן להמריא כלכלית ולהכפיל את מספר תושביה וליצור מצע נוח לבעלי עסקים להתחיל להשקיע בעסקים בעיר. במידה ולא יהיה גידול דמוגרפי מהיר גם ההכרה של משרד הפנים בבית שאן כעיר לא תשנה את העובדות הכלכליות הבסיסיות שהעיר קטנה מדי והאתר גדול מדי. מצב בו אין השקעות של חברות גדולות יוצר נטל בלתי נסבל של השטח הציבורי על משלם המסים,(גם אם פיזית אנשי בית שאן אינם נדרשים עדין לממן את אחזקת האתר הרי שטוב יעשו אם יקדימו תרופה למכה. והתרופה היא פירמות גדולות שתשקענה בבית שאן ותשאנה בנטל המיסוי העיקרי.
4. גם אם יחליטו פירמות גדולות לצאת ולהשקיע בבית שאן הן עלולות להיות מופתעות מכך שבית שאן כולה היא אתר ארכיאולוגי וכל בניה לצורכי מסחר דורשת חפירת הצלה . שהיזם אמור לממנה . התוצאה היא שכל ההקלות שניתנות ליזם הבא להשקיע בבית שאן מבוזבזות על חפירת הצלה יקרה , ועצם החפירה לצורכי הצלה, מאריך את זמן ההמתנה לאישורים, וממזערת את כוח המשיכה   שיש לאזורי פיתוח לגבי יזמים ומשקיעים (מפעל מאושר, תמריצים , הקלות המס וכו').
 
בית שאן :אתר בדרך הנופשית או יעד תיירותי?
אחד הדברים שתרמו לעידוד החפירות באתר בית שאן היה מיקומה על הציר התיירותי מירושלים לאתרים הקדושים לנצרות סביב הכינרת . בית שאן הייתה אזור ספר נידח על גבול ירדן שנאבק בבעיות כלכליות, בבעיות בטחון ובסביבה חקלאית קיבוצית בלתי אוהדת.
העובדה שהאתר הינו על ציר התיירות, נתנה לבית שאן סיכוי לעלות על מפת התיירות למרות הדימוי השלילי שהיה לה בציבור הישראלי שב כוחו לבנות או להרוס אתרים.
העובדה שבית שאן יושבת על הדרך בין ירושלים לכינרת, הפכה את האתר בבית שאן מיעד תיירותי לאתר בדרך הנופשית (מריוט 1976 ). כאן המקום לשאול, האם אתר ארכיאולוגי גדול שהושקעו בו מעל 200 מליון שקלים, צריך להסתפק בביקור תיירים בדרכם מירושלים לכינרת? עובדה זו גוזרת את כל התוצרים הכלכליים האחרים שעשויים להתפתח באתר .
אתר בדרך הוא אתר שמבקרים בו מספר שעות, וכדאיותו לישוב מוטלת בספק משום שאין מתפתחים בו אמצעי לינה, הסעדה ופונקציות תיירותיות מסחריות משלימות.
שוב יוצא שגודלו של האתר אינו מהווה יתרון על פני אתרים קטנים יותר משום שבהיותו אתר "בדרך" לא ניתן לשהות בו יותר מכמה שעות .
היום לאחר שהאתר בבית שאן מוכר תדמית המפרידה בין העיירה בית שאן לאתר בית שאן, יש מקום לחשוב על שינוי מעמדו של האתר מאתר בדרך לכוון יעד תיירותי .
 
תיירות הפנים כסוללת דרך לתיירות החוץ.
על מנת להפוך את בית שאן ליעד תיירותי יש צורך דחוף לפנות אל תיירות הפנים שהיא בסיס הפירמידה היוצרת אתר תיירות. תיירי הפנים הם הממיינים הטבעיים של האתרים השונים משום שבאפשרותם לבקר במספר רב של אתרים (שחף 1995). את חלקם הם מעדיפים ומאחרים הם מדירים רגליהם , התבוננות מן הצד של הממסד , תגלה לממסד מיהו האתר אותו כדאי לפתח , עד לשלב בו יזמים פרטיים יגלו בו עניין, יחלו להשקיע ולנהל אותו (קרקובר 1985). תהליך התפתחותו הטבעית של אתר הוא שלב ראשון גילוי אטראקציה, זו הופכת לאתר מבוקש על ידי מקומיים, כשאלו מרוצים האתר הופך לאזורי, ארצי, ובינלאומי ( רוסטב 1976).  
ההתבססות בבית שאן דווקא על תיירות פנים תהווה את פריצת הדרך חשובה בהתפתחות האתר. לא הצליינים שממילא זמן שהייתם באתר מוגבל (בגלל ריבוי האתרים הקדושים), ולא תיירי החוץ האחרים ישהו באתר, רק תיירי הפנים יהיו אלו שיבואו להתנסות בחוויות נופשיות בבית שאן אם תקומנה כאלה.
 
אתרים ארכיאולוגיים- אתרים שיצאו מהאפנה.
כמה חבל שהאתר הארכיאולוגי בבית שאן נתגלה בתקופה שבה דווקא אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים יצאו מהאופנה. התיירות ההמונית, המורכבת ממגוון רב של אנשים, מחפשת הנאות מידיות ומוכנה לשלם בכדי שאחרים יטרחו בעבור הנאתם. התיירות ההמונית אינה מוכנה להתחייב להכין שעורי בית על מנת ליהנות מביקור באתר ארכיאולוגי או מוזיאון. לצערנו קשה מאד ליהנות מאתר ארכיאולוגי ללא ידע ראשוני, או תלות במדריך שמלווה את התייר. גם מדריך שניחן בכושר דרמתי אינו מסוגל תמיד להפוך את גלי האבנים לארמון מלכים. מכאן שלא די בשעורי בית לרכישת ידע ראשוני אלא יש צורך להוסיף דמיון מפותח, שלא כל אחד ניחן בו. העובדה שעבור מרבית התיירים גלי האבנים הם רק אבנים, משאירים מעט מאד תיירים הנלהבים מהשמש הקופחת או הגשם המצליף..
התייר ההמוני בניגוד לתייר האיכותי אינו מתבייש בכך שביקר בפריס ולא ביקר במוזיאון הלובר, עמדות כאלה מתרגמות מיד למשתנים כלכליים.
יחד עם זאת קשה לומר שאתרים ארכיאולוגיים "שנתקדשו" במשך השנים אינם ממשיכים להיות מתויירים, אלא שהתייר הממוצע מסתפק בהם ואינו ממהר לחפש אתרים ארכיאולוגיים חדשים.
המצב שונה כאשר מדובר באתר קדוש. במקרה זה אין צורך בידע היסטורי או בדמיון , גם העובדות לא חשובות כי גם בשלהי המאה העשרים אתר קדוש הוא הצלחה כלכלית .
חסרונו של האתר בבית שאן שהוא עתיר שטח , כדי ליהנות ממנו יש צורך בהרבה דמיון וידע, מגרעת נוספת היא שלא הושארו בו שרידים היכולים ליצור קשר רגשי אצל הישראלי הממוצע.
אחד הפתרונות לבעיה הוא שימוש באתר הארכיאולוגי לא ככיתת לימוד לשיעור היסטוריה אלא כתפאורה למופעי מוסיקה ודרמה בת זמננו . דבר שקורה באמפיתאטרון בבית שאן ובקיסריה וגם מצליח מאד. את אותו עיקרון כדאי להחיל על בתי המרחץ ומקומות ההסעדה.
לרעיון של שימוש פעיל באתר יש התנגדות בקרב קהיליית הארכיאולוגים-משמרי האתר. ראשית העלויות הנדרשת על מנת להביא אתר ארכיאולוגי למצב של פעילות הן עצומות, ושנית קיימות אמנות בינלאומיות המגבילות בחוק את השימוש וההפעלה של אתרים ארכיאולוגיים מחשש להרס . ניתן לקוות שההשקעות הגדולות מצד אחד והצורך לענות על צפיות התייר על מנת להתפרנס ימצאו את שביל הזהב בין השימור לשימוש הפעיל בהווה.
 
אתר בית שאן -לב העיירה או אוטונומיה תיירותית ממסדית.
 למרות שהתיירות מצטיירת בתודעתנו כפעילות חיובית הניסיון במקומות רבים בעולם מלמד שלתעשיית התיירות מתלווים לא פעם גורמים שליליים כמו הימורים זנות גניבות, וסתם פחד מזרים. גורמים אלו יוצרים התנגדות בקרב התושבים לפיתוח התיירותי בעירם. תכנון נכון ומתחשב עשוי למתן חששות ולמנוע התנגדות, עתידית של התושבים.
במקרה של בית שאן נעשו כמעט כל הטעויות האפשריות שעלולות להוליך את תושבי בית שאן לפעילות שתתנגד לאתר.
1. אין ספק ש- 12 השנים של פיתוח אתר בהשקעה של   200 מליון שקל הם עידוד רציני לעיירה בסדר גודל של בית שאן. אך אם נעקוב אחר ההשקעות ונראה מי היה הנהנה העיקרי, נגלה שעיקר הכסף הגדול מימן את משרדי האדריכלים שתכננו את האתר מירושלים ומרמת גן, את קבלני עבודות עפר מנהרייה את עבודת השחזור של רשות העתיקות , שלא פעם עבדה בשיטת הניסוי ותהייה (שיחזור שלא היה מוצלח פורק והוחל בשחזור מחודש) וכמובן משכורותיהם ואחזקתן של משלחות החפירה מאוניברסיטת ירושלים ורשות העתיקות. ותושבי בית שאן היו "חוטבי העצים ושואבי המים" זאת אומרת עבדו באתר כפועלים פשוטים כפתרון לאבטלה , ( בדיוק כמו שהוריהם הועסקו ביעור ובעבודות הקרן הקיימת). עובדה זו אינה נסתרת מעיני התושבים ולא מפרנסיה. ראשי העיירה עמלו רבות לשכנע את הדרג הפוליטי לממן את האתר וכאשר הצליחו להשיג כספים ציפו שכספים אלו יהיו לרווחת התושבים ויתרמו למכפיל האזורי בבית שאן ולא עבור חברות ורשויות אחרות שחפרו באתר מירושלים רמת גן נהרייה ועוד.
2.     אחד הדברים הנוספים שמהווים קושי בקשר בין האתר ואנשי בית שאן, הוא העובדה שמכל התקופות ההיסטוריות באתר השחזור המסיבי נעשה באתר למרגלות התל ובו התקופה הרומית ביזנטית. אמנם בתקופה זו נמצאו מרבית הממצאים המרשימים אלא שאין הממצאים מרשימים עד כדי כך שהאתר יהפוך להמוני.
3.     סיבה נוספת שבגללה כנראה בחרו בתקופה הרומית ביזנטית היא שהתקופה מעניינת צלינים, התקופה הרומית ביזנטית היא תקופתו של ישו והשליחים אחריו. מאחר והאתר תוכנן כאתר בדרך מירושלים לכינרת הרי שרק טבעי היה שתבחר התקופה שלצליינים הנוצרים יש בה עניין.
 אלא שהעניין שיש לצליינים הנוצרים הוא בדיוק חוסר העניין של הציבור בבית שאן באתר. בית שאן היא ישוב דתי (ניתן ללמוד זאת ממספר הילדים הלומדים בבתי ספר דתיים בעיר).ישוב דתי מתייחס לנצרות בחוסר סובלנות ולכן האתר אינו מהווה פתרון לפנאי והנופש של אנשי בית שאן מה שחמור יותר הוא שהפעילות הנעשית בו בשבתות ובחגים מהווה עבור מרבית אנשי בית שאן חילול שבת .
מצער שהממצאים בתל שחלקם מיוחסים למאה העשירית לפני הספירה תקופתו של שאול המלך אינם זוכים לפרסום ושחזור מסיבי וממצאים חשובים שנמצאו באתר בשנות השלושים כמו קברים אנתרופואידים (קברים בצורת אדם תכשיטי ועוד ) נמצאים במוזיאון רוקפלר בירושלים ואין המבקר באתר בית שאן יכול ליהנות מהממצאים שעשויים לדבר ללבו של הישראלי יותר מהממצאים בשטח. דבר זה היה יכול לעזור לישראלים הדתיים וגם החילוניים. להתחבר רגשית לאתר כפי שזה קורה בירושלים ואיננו קורה בקיסריה ובבית שאן .
4.     במצב זה שהאתר איננו מתחבר רגשית ליהודי הדתי וגם לא לחילוני יש צורך בתכנון פיזי מאד קפדני של העיר כך שהפעילות באתר לא תפריע את מנוחת השבת המסורתית של הישוב
סיכום
הסבלנות של אנשי בית שאן אל האתר תמשך כל זמן שהתושבים ימשיכו לקוות שבית שאן תתפתח בזכות האתר, אולם אם המצב הנוכחי ימשך ואת עיקר השמנת יקבלו משרדי אדריכלים וקבלני עפר, ויזמים פרטיים ימנעו מלבוא להשקיע כי עליות חפירת ההצלה מרוששות את היזם מכל ההטבות שהמדינה יכולה להציע (מפעל מאושר פטור ממיסים אדמה חינם וכו') אזי יש סיכוי שהתנגדותם של אנשי בית שאן לאתר תבוא לידי ביטוי בהפרעה לאתר ולקיומו. לא משום שהאתר מחלל שבת אלא משום שאנשי בית שאן ירגישו מרומים. הובטח להם שהאתר שנמצא בשטחם יפותח לרווחתם , ובדיעבד מתברר שהפיתוח היה לרווחת רשות העתיקות ויתר הצוותים המקצועיים שאינם מבית שאן שאליהם הלך הכסף הגדול.
תחושת הקיפוח תקרין על פיתוח תיירותי במקומות אחרים מאחר ואם בתיאוריה מוצגת התיירות כתעשייה שנצרכת באתרה ובכך מרבית יתרונותיה, הרי שבאו הארכיאולוגים לבית שאן והוכיחו שגם אם לא ניידו את האתר הרי שהכסף שהושקע באתר התנייד לירושלים תל אביב או חזר לקופת המדינה מבלי שישאיר חותם רציני על בית שאן.
נראה שאנשי בית שאן עייפו ממבטים המתנשאים מעליהם, את מבטי ההתנשאות של בני הקיבוצים החליפו במבטי ההתנשאות של הארכיאולוגים. זמן רב עבר עד שהארכיאולוגים הבינו שיש לשתף את הפועלים בלימוד והכרת האתר על מנת להפיק תמורה גבוהה יותר מכל פועל . אין ספק שאילו החיכוך בין העלית החופרת לאנשי הישוב היה גדול יותר היה בכך תרומה חשובה לשינוי תדמית הישוב בארץ בכלל.
צריך לזכור שהיהדות אינה מעודדת פעילות פנאי במשמעות היוונית קלאסית, או פעילות פנאי חילונית. כדי לפתח תיירות יש צורך ללמד את תושבי בית שאן את נושא התיירות, ולא רק במובן של הקניית מקצוע טכני בתחום התיירות. יש להכניס את נושא התיירות כמקצוע לימוד מבית הספר היסודי ועד לסיום התיכון. העובדה שבני העיר ילמדו את המקצוע תמתן את התנגדות הוריהם לנושא והגישה תהייה פחות חשדנית ויותר מקבלת. חשיבה תיירותית חיובית תיצור אהדה לעסקים  קטנים שאינם דורשים השקעה כספית גדולה. במקום להשקיע במסגרייה או בעוד מוסך, ניתן יהיה לראות צעירים משקיעים ביצור מזכרות מקוריות של בית שאן או ברעיונות אחרים שיתנו לתיירים פעילות מנעימה בעיר.
נראה שההווה בבית שאן טוב הרבה יותר מהעבר ונקווה שבמידה והעבר ילמד וייושמו המסקנות העתיד בבית שאן יהיה הרבה יותר טוב.
 
 
ביבליוגרפיה
 
אפרת, א. (1979).יסודות הגיאוגרפיה העירונית. ישראל: אחיאסף
 
ברניקר, א.(1970).הסוציאליזם ההומניסטי ותיעוש הקיבוץ. בשער מס' 6-7 .
        .                       עמ' 95-94.
יסעור, א. (1974). הסכנות שבהצלחת התעשייה בקיבוצים. הדים 101, עמ'
.    .    .                        163-159. 
כץ, י.      (1996).תורה ועבודה בבניין הארץ. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן
 
לויתן, א.(1975). תיעוש וערכי חיים- ניגוד או השלמה, הקיבוץ 2 עמ' 26-11.
 
צחור, ז. (1987 ). שורשי הפוליטיקה הישראלית. תל אביב: הקיבוץ המאוחד
.      .                       ואוניברסיטת בן גוריון
.
שחף, ד. (1995). אזורים פריפריאליים כפוטנציאל להתפתחות אתרי נופש 
  .                      לתיירות הנכנסת. הכנס השנתי תשנ"ה חיפה: האגודה 
       .    .                      הגיאוגרפית הישראלית
תמיר , מ.(1984).ישוב בקו העימות : תל אביב. משרד הבטחון.
 
KRAKOVER, S. (1985) . DEVELOPMENT OF TOURISM RESORT AREAS IN ARID REGION.
IN GRADUS, Y, (ED) DESERT DEVELOPMENT.                                 
                                                                       
   MARIOT (1976) MARIOT’S MODEL OF TOURIST FLOWS BETWEEN TWO LOCATIONS.
   REDRAWN FROM MATLEY (1976) The Geography of International Tourism, Resource Paper
   No. 76-1, Assn. Of American Geographers, Washington.
 


השוק הבדואי בבאר שבע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
.




 


לייבסיטי - בניית אתרים