פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


שפה מבלבלת, אם כל חטאת
או האוייבים הגדולים של האדם והחברה הם השתקנים והחנפנים
ד"ר דליה שחף מרצה במכללה לחינוך "אוהלו"
לתגובות : drdalia@012.net.il מותר לצטט, לשכפל ולהפיץ פרסום זה תוך ציון מקור המידע ושם הכותבת

 
גם אם נדמה לעיתים שאנו עוסקים בבעיית יושרה בחינוך וגם אם הגדרה זו בהחלט משקפת את הדילמות המתרחשות בחיינו הרי שליבת הקושי ההתנהגותי  היא
"השפה המבלבלת"
שפה מבלבלת היא סוג של תקשורת, שבה שני צדדים אינם מבינים זה את זה, משום שהדברים הנאמרים הם מערכת של מסרים הסותרים זה את זה. ישנן תרבויות שהחבר בהן יודע שהדברים הנאמרים בקול הם דו-משמעיים ז"א, ברור לכול שאין לקחת את המילים הנאמרות כפשוטן ושביטויים מסוימים אינם נאמרים אלא כדי לכוון להפך מהמשתמע מהם. גם ההומור נוהג לעשות זאת.
ישנן תרבויות שכללי הנימוס מחייבים להעניק מתנות יקרות ערך למנהיג נבחר או למורה ,  כמו שלא נעלה על דעתנו להגיע לחגיגת יום הולדת בלי מתנה, ובתרבויות אחרות אותן מתנות תחשבנה לשוחד.
"שפה מבלבלת" היא גם שפת גוף מזמינה, שאליה מצטרף מלל מנוגד " כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?, האם הלא הוא באמת לא, או הלא הוא רק אולי או לא כעת ....,".
"שפה מבלבלת" היא גם הצגת רעיונות או אידיאלים שנשמעים טוב, אך אין בכוונת הדובר ליישמם בפועל.
"שפה מבלבלת" היא אחת הדרכים ההרסניות לחיי חברה, למרות שפוליטיקאים מתמחים ב"שפה מבלבלת" שמאפשרת להם למשוך את לב הבוחרים בהבטחות שלדידם אין חובה לקיים.
במערכת החינוך יש ל"שפה המבלבלת" השפעה הרסנית במיוחד וזאת משום שביה"ס הוא המקום, שאמור להכשיר את הדור הצעיר  למטרות העל והאידיאלים אליהם החברה  שואפת ומכוונת. זה לא מתמיהה שהחברה הנוצרית בחרה את מחנכיה מקרב הנזירים שהיו  המודל לחיקוי, והיוו את האידיאל החברתי. בקיבוצים בחרו את המורים מקרב אלו שהיו נושאי הדגל של הלאומיות המתחדשת והוכיחו שהם נאה דורש ונאה מקיים.
הערך החשוב ביותר במערכת החינוך הוא "נאה דורש ונאה מקיים"  מחנכים חייבים לחנך לאידיאלים שהם יכולים לעמוד בהם. כאשר מחנך מטיף על חשיבות הגיוס לצבא, לא יתכן שהמורה עצמו ישתמט משרות מילואים. כאשר מורה דורש שתלמידים יעמדו בזמנים לא יתכן שהמורה עצמו יאחר. מורה שמבקש מתלמידיו לנהוג על פי כללים  שהכתיב אינו יכול להתעלם מאותם כללים כשעליו לאכוף אותם, ועדיף מראש לא להכתיב אותם. לדוגמא קבעת שתלמיד לא יכנס לכיתה 10 דקות לאחר הצלצול אז אינך יכול להכניס תלמיד אחרי 12 דקות איחור. תלמידים עד כמה שזה ישמע מוזר שומעים אותנו היטב כשאנו קובעים כללים ובודקים היטב אם אנו מקפדים לעמוד בהם. כל דרך אחרת היא "שפה מבלבלת" שגורמת למפח נפש רב בכל מקום ובעיקר במערכת החינוך.
בהמשך מאמר המסביר את השלכותיה של ה"שפה המבלבלת" על נושא ההטרדות המיניות ובין לבין 
מאמר המבלמד ש"שפה מבלבלת" יכולה להיות גם תוצר של אופי שונה של בעלי תפקידים. בעיה כזו הועלתה בעיתון התיכוניסטים של באר שבע שהופק ע"י "שבע" שבועון באר-שבע והנגב בשנת 1987 המאמר מציג את דעתה של מורה לא שיגרתית ואיך שורדים את הטיפוסים שאנו פוגשים בחיים בין השאר את מורינו, ולא נופלים למלכודת "השפה המבלבלת"
המאמר הינו מה-5 בספטמבר 1987 גיליון מס' 5


שפה מבלבלת/2010
 ד"ר דליה שחף מרצה במכללה לחינוך "אוהלו"
לתגובות : drdalia25@gmail.com מותר לצטט, לשכפל ולהפיץ פרסום זה תוך ציון מקור המידע ושם הכותבת
הסיפור של ג'נה גיימסון הציף אל פניהשטח את אחת הבעיות המגדריות הקשות, של התנהלות בחברה רב תרבותית, שהדרךלהתמודד איתה היא ביצירת  סינתזה בין הידע התיאורטי-אקדמי על מעמד האישה עלפי הנגזרת הגיאוגרפית-דתית, ובין המצב בשטח. יתרונו של הידע האקדמי הוא בכךשזה מביא פנים נוספות מעבר לעמדות הסטריאוטיפיות והדעות הקדומותהנטועות בנו. אין חובה להסכיםלדברים המובאים בהמשך, חובהלקרוא ולנסות להבין את האחר. האחר הוא חלק מהעולם שאנו צריכים להתמודדעימו, וטוב יעשה כל אחד מאתנו אם ירבה להבין, ונחדל לנסות להכחיד את האחרוהשונה.
הנושא שדרכו הצפנו את הבעיה המיגדרית הינו הפורנוגרפיה, וג'נה גיימסון מהווה עברונו לימוד מקרה.
פילוט מחקרי שאסף תגובות של 25 סטודנטים במכללה לחינוך לצפיה בתוכנית בה אופרה ווינפרי מראיינת את ג'נה גיימסון  מצא, שאין הסכמה בקרב 25 המגיבים לגבי השימוש בפורנוגרפיה, שמותרת על פי החוק. היו מי שראו את ג'נה גיימסון כהתגלמות הרע בעולם-חסרת כבוד, זונה, בוגדת במוסד הנישואין וערכי המשפחה, אישה שאין לה כבוד לגופה, שמוכנה לעשות הכול בעבור כסף, ועוד.
 ומנגד היו שראו בה מודל של: מצליחנית, הריעו לה על היותה הטובה בשחקניות הפורנו, ראו בה  אחת שהקימה מאפס עסק משגשג, אחת שהצליחה לדרוש ולקבל  את המחיר הגבוה מכולן, ושהחברה מרובעת ואכזרית ואינה סולחת לה על מעשיה, למרות שהיא כבר לא עוסקת בפורנו וכו'.
מקרה "ג'נה גיימסון" הובא על מנת שנקבל תמונה המשקפת בזעיר אנפין את הקורה בחברה רב-תרבותית, שבה אנשים מגיעים מתרבויות גיאוגרפיות שונות, שהדת והמסורת מעצבות להם קוד התנהגות ייחודי (ראה המאמרים באתר זה  על החברה הנוודית, והחקלאית-עירונית שזה המקום ליצור עמם סינתזה). בעולם דינאמי, שבו אוכלוסיות מחליפות את מקומן תדיר, ובעיקר במדינה שקולטת עולים/מהגרים מכל קצווי העולם עם מיעוט מוסלמי גדול,  נמצא את כל קשת הדעות לגבי מקומה של האישה במשפחה ובחברה.
אז על מה אנחנו מדברים ?
על דו-שיח מבלבל, הגובה קורבנות חינם במחיר כבד  לשני  המינים.
כמה גורמים בסיסיים מבלבלים עלינו את עולמנו:
  1. חטא היוהרה או ההתנשאות -הכול מתחיל כשתרבות אחת מתנשאת על השנייה. בישראל התרבות המערבית מרגישה עליונות על התרבות המזרחית. מזרחיים רבים שרוצים לשנות סטאטוס משילים מעליהם את המסורת והדת והופכים ל"מערביים". התרבות המערבית מסמלת את המתירנות והחופש המיני, שחסרים בתרבות המזרחית. ראו המקרה של הנשיא קצב, שבא מתרבות מזרחית מסורתית. כדי להתקדם בפוליטיקה הישראלית נאלץ ל"התפקר", אבל המשיך לראות את הנשים סביבו על פי הקוד המזרחי, וכשהנשים סביבו התנהלו אחרת הוא פרש זאת כמופקרות, שמעניקה לו את הזכות לקחת בגסות מה שלא הוצע לו.  קצב הוא ללא ספק  קורבן קלאסי של שפה מבלבלת. בלי שום קשר למקרה של קצב, חשוב לדעת שהמתירנות במערב אינה נובעת מהאדרת הטבע והאדרת הגוף (למרות שתנועות של חזרה לטבע בשנות ה-20 בגרמניה ניסו לעשות זאת והגיעו לפורנוגרפיה), אלא מתוך מרד בתרבות שבזה לגוף ויצריו, כשהאישה היא אם החטא הקדמון.  המרד החברתי במערב שכונה "מרד ילדי הפרחים"[1] לא ניסה למחוק את המיוחס לאישה, אלא הגיב לכך שאם ממילא אי אפשר לשנות גורל[2]  " אז בואו נהנה מהחטא עד הסוף....." .
  2. אם מבינים את המתירנות כפי שתוארה בסעיף קודם, ניתן להבין שקשה להכיל את המתירנות בחברה שמכבדת את האישה.!!!! לעשות זאת זה לבלבל ולהתבלבל. היהדות והאיסלם לא ראו מעולם ביחסי מין חטא. להפך, היהדות מדגישה את חובת הגבר לאישה "בכסותה ואונתה", למרות ששני המינים נדרשים למידתיות ביחסי המין, שנועדו מלכתחילה ללידת ילדים רצויים. מסיבה זו חיקוי תרבות המערב  מגוחך ואינו במקומו בחברה הישראלית.
  3. אנשי המערב מפנים את המתירנות אל לב הבעיה הדתית שלהם. החלק "החכם" של המרד  מנתב את המלחמה על זכויות חברתיות ואיננו מצטמצם בפן המיני .כאן המקום להזכיר, שאת המאבק על שוויון זכויות  לנשים החלו  במערב (וזה הנושא שהגברים במזרח צריכים ללמוד מהמערב)  גברים!!!!!, אלו לחמו למען חברה ליברלית, וטענו שלא תיתכן חברה ליברלית בלי לקדם את מעמד האישה. התחלה זו סללה דרך לנשים להמשיך ולהיאבק על זכויותיהן. ההישגים היו כבירים ומבורכים, אלא שנשם מערביות, שרואות בגופן את שורש הרע , חושבות בטעות שעד שלא יהפכו את סדרי החברה[3] מאבקן לא הושלם.
  4. מי שנולדה לדת הנוצרית האוונגליסטית, מי שנולדה יהודיה או מוסלמית אין לה בעיה עם היותה אישה. רוב הנשים נהנות מהפטור שיש להן ממצוות דת רבות ושמחות על "שעשני כרצונו", אך  לא כך חשות נשים  שרק תפיסת מקומו של הגבר[4] תשחרר אותן מהיחס לחטא הקדמון. נשים אלו מחפשות  מקומות עבודה "גבריים", ומתנהגות באגרסיביות תחרותית שאופיינית לגברים[5], (ראו המקרה של אורלי אינס ואורי בר-לב), וזה מאד מבלבל  בחברה שמאמינה שהטבע/אלוהים ברא את הגבר והאישה כדי שישלימו זה את זה, ולא על מנת שיכחידו זה את זה.
  5.   אימוץ המתירנות המערבית יוצר שפה מבלבלת, כי מרבית המאבקים מתפרצים אל דלת פתוחה. גברים בישראל הכניסו נשים אל שוק העבודה מהר יותר ממה שנשים האמינו שזה יקרה, הם שמחו שהפרנסה אינה מוטלת שוב רק על כתפיהם, בעיקר כשרוב הנשים לא שיחררו במקביל את השליטה במטבח, ואפילו בטיפול בילדים הן מבקשות להצטייר כטובות יותר, ולכן מעמיסות את התפקיד הזה על כתפיהן.
  6. בישראל לא צריך להיות טייסת כדי להיות שווה, וגם לא מנהלת תאגיד בנקים,למרות שזה בהחלט מכובד וראוי .  על פי המסורת שלנו, אפשר להרגיש שווה גם כ"אימא היהודייה", אך אימוץ תרבות המערב בלבל עלינו את עולמנו וערער את אמונתנו הבסיסית על כך שילדים הם מטרת חיינו ולא תזכורת לחטא הקדמון. אמוץ תרבות המערב  ב-40 השנים האחרונות הפך את העבודה למטרת-על על פי "אתיקת העבודה" הפרוטסטנטית, ואז, כשהמצפון היהודי/מוסלמי מציק, מנסים לתרץ את העבודה כהכרח כלכלי.  
  7. לנשים בישראל יש נושאים רבים שחשוב להיאבק עליהם כמו: יום עבודה מקוצר בכל קשת מקצועות העבודה, והתנגדות ליום לימודים ארוך הפוגע בנו ובילדינו. יש להיאבק  על חופשת לידה ארוכה הרבה יותר ולעודד הורים לבלות זמן ארוך יותר עם ילדיהם, "זמן אמיתי" ולא "זמן איכות" שהומצא כדי לנקות להורים קרייריסטים את המצפון. כמה עצוב שהעתקנו את היחס לילדים מהמערב במקום ללמד את המערב עד כמה ילדים זו שמחה.
  8. אין דרך מלבד חינוך והבנת החולשות ההדדיות להצליח את החיים יחד. בסרטים "איזה מין מוח" ו" מדוע גברים אינם מגהצים" ניתן לקבל המחשה אקדמית למה גברים לעולם לא יוכלו לעשות שתי פעולות בעת ובעונה אחת, ולמה  נשים מתקשות להתמצא במרחב. יותר מדי זמן הוסתר המידע החיוני הזה[6] ובנים ניזוקו משיטות חינוך מסרסות[7]. יש ללמד גברים מתוך התחשבות בכך שהם משתמשים  רק בצד אחד של המוח!!!! ויש ללמד נשים מתוך התחשבות שהן משתמשות בשני צידי המוח, ושימוש כזה מוריד מיכולת ההתמקדות.
  9. רצוי שנתנהל על פי הכלל "הייה רומאי ברומא". בקרב חבריך  החולקים איתך את אותם קודים מוסריים והתנהגותיים עשה כרצונך, אבל במרחב הציבורי חשוב שתהיה מודע לכך ששפת הגוף, ושפת הלבוש שולחות מסרים שנקלטים בחושים של אחרים בדרך שחונכו לה. פתגם עממי מלמד ש "כלב נובח לא נושך", המציאות מלמדת שכדאי לוודא שגם הכלב מכיר את האמרה ומסכים לה.
  10.  בחברה המערבית אישה או גבר יוכלו להסתתר מאחורי רעיון הגזרה הקדומה, ו/או סלחנות. בתרבותנו קיים כלל ש"מי שמוותר לך תבדוק אם הוא לא מוותר עליך" !!!  למה? כי בחברה היהודית קיימת אחריות אישית ואי אפשר להטיל את האחריות על אחרים או אלוהים, אז רצוי שנהיה חכמים ולא נכנס למקום שרק פיקחים יכולים  לצאת ממנו. וזה נכון גם לגבי שפת הלבוש, שעלולה לסבך אותנו בחברה רב תרבותית.
  11. לבוש הוא שפה, ומי שמתכחש לכך טועה ומטעה. תעשייה שלמה בנויה על אביזרי לבוש, שהופכים אותנו למפתים. זונה מתלבשת בהתאם כדי ל"צוד" לקוחות, וכאשר היא נכנסת לכנסייה היא תלבש לבוש צנוע. מי שאינה חפצה לצוד גברים, שלא תצא לרחוב ב"חליפת ציד" ומי שלא מתכוון למלחמה שלא יצא צבוע בצבעי קרב.
  12. ההכשרה לחיות יחד בחברה פתוחה ורב-תרבותית דורשת מיומנות גבוהה יותר מחברה שאינה מפגישה בין המינים. חברות רבות עדין שומרות על הפרדה בין המינים, על מנת למנוע בלבול. בארה"ב חוזרים לכיתות הומוגניות של בנים לחוד ובנות לחוד[8]. מי שלא רוצה לחזור לחינוך נפרד של בנים ובנות,  שישקיע מחשבה שנייה ללבוש ולשפת הגוף במרחב בו הוא מתנהל.
  13. לא ניתן לכלוא כל גבר שמעיר הערה סקסיסטית או להעמיד שומר ראש לכל אישה, חברות שעושות זאת משלמות על כך מחיר כבד. גברים מושבתים מעבודה כשהם מלווים את הנשים  לכל מקום, ונשים משלמות מחיר כבד כי הן נטולות חופש וחייבות לצאת עם "שומר ראש" (אח, אבא). מי שרוצה חופש להתנהל כרצונה שתלמד[9] איך להתנהל בבטחה, ולא תתבכיין שמציקים לה. על פי עיקרון זה ניתן לצפות שפקידה העוסקת בקבלת קהל בדואר תשמור את המחשוף העמוק למסיבות עם חבריה, ותגיע לעבודה בחולצה שמכסה את  פלג גופה העליון .
לסיכום-
בעבר נהוג היה בלימודי מגדר לחמש נשים לקראת מלחמתן בגברים. בעידן הפוסט-פמניסטי. הבינו שיש לחמש את שני המינים באמצעים לחיות יחד, ואת מקצת האומנות הזאת מנסה קורס זה להנחיל למשתתפיו..
 

[1] ההיפיס היו ילדי הפרחים שפעלו בשנות השישים של המאה ה-20
[2] עד הסוף פרושו עד איבוד החושים והבלמים, וכדי שזה יקרה צריך להשתמש בסמים וכמה שיותר הרי זה מבורך
[3] הכוונה שעד שגברים לא ישלטו ע"י הנשים, מאבקן לא הושלם
[4] מזכיר את השיקויים שמכינים מאשכים של טיגריס או קרנף שגברים טפשים מאמינים שמותה של החיה העניק להם את כוח הגברא שלה
[5] אגרסיביות היא תוצר של הורמון הטוסטרון שמופרש אצל הגבר בכמויות גדולות 
[6] חשש מזעם הפמניסטיות
[7] ראה"מדוע גברים לא מגהצים" פרק 3
[8] מחקרים בארה"ב הוכיחו, שבנות לא מתקדמות בכיתות שיש בנים כי הן מרגישות צורך להצטייר כטיפשות, כדי שבנים לא יחששו מהן וירצו לחזר אחריהן!!!!!!
[9] לימוד ממשי ורציני של התרבות בה היא חיה ושל המיעוטים התרבותיים שהיא נפגשת עמם
 

 

 


לייבסיטי - בניית אתרים