פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 אימרת שפר של גבר חכם:
נשים פמניסטיות אינן חכמות יותר מגברים.................

בקטגוריה זו תוכלו למצוא את הנושאים הבאים:
1. מכתב לאורלי אינס-אורה מורג
2. אורלי ואורי , נזק בלתי הפיך/ ד"ר דליה שחף
3.משפחה ודת -יצירה גיאוגרפית/ ד"ר דליה שחף
4. מעמד הגבר והאישה כפועל יוצא מהגיאוגרפיה/ ד"ר דליה שחף
5.פורנוגרפיה-ג'נה גיימסון/ד"ר דליה שחף
6. שפה מבלבלת/ד"ר דליה שחף
7. תגובה סיכום לנושאי הלימוד בקורס -חינוך לשוויון מיגדרי-תשע"א
הקלידו שוב על קטגוריית שוויון מיגדרי ואז על תת קטגוריה הרצויה קריאה מחכימה.

 

ד"ר דליה היקרה

רציתי לשתף אותך במה שקרה לי בזמן שלמדתי לבחינה בנושא פנאי ונופש .

בשנה ג' למדנו על הדתות איתך .. וכיצד כל דת  , הנצרות , היהדות - השבת , האיסלם ,  התיחסה לנשים בתקופתה וכו'

הפעם נתבקשנו ללמוד על הנצרות והשפעתה על הגברים  בתקופות מסויימות -  וכיצד ימק"א קירבה את הגברים אל הספורט (כדורסל) .

והיחס כלפי הנשים באותה תקופה .

בשבוע שבו למדתי לבחינה היה שבוע האישה הבין לאומי -  כל כך מצא חן בעיניי העיניין כי החומר הנלמד מתחיס לנשים בכל התקופות .

לקחתי את החומר הנלמד הדפסתי אותו ועשיתי לוח בבית הספר: יום האישה הבן לאומי  ובו ציינתי את התקופה של הכנסיה הפרוטוסטנטית - בה נוצרה בעיה עבור הנשים , המודל הנשי הוא זה של חווה , כאשר גופה הנשי אחראי על החטא הקדמון , ומיניותה יצרה חטא שרובץ על האנושות כולה . ולעומתה בתקופה האוונגליסטית - הדימוי הנשי עבר סקסואליזציה , נטען כי האישה כיפרה בחרטה על החטא הקדמון , ולכן אינה מינית אלא אם משפחה טהורה .מכאן שלאישה ישנה עליונות מוסרית על הגברים  באותה תקופה .

ד"ר דליה היקרה . אני מודה לך על שיעורים מעניינים , על חומר מרגש שאילולה היה נילמד איתך לא חושבת שהייתי מגיעה אליו לבד ,

בשם כל הנשים מודה לך מעריכה ומוקריה אותך

רחל אזוולוס - לומדת לתואר ראשון במכללת אוהלו . תש"ע
/
מובאים בזאת שתי עבודות ניתוח סיכום והערות לנושאים שהועברו בקורס "חינוך לשוויון מיגדרי שנכתבו ע"י הסטודנטיות המשתלמות : מלי אהרון ומיכל שחרור

סיכום, ניתוח והערות למאמרים ולסרטים שנלמדו בקורס"חינוך לשוויון מיגדרי" -תשע"א
הקורס הועבר ע"י ד"ר דליה שחף
הכותבת - מלי אהרון
את הסרטים ניתן לשאול במרפ"ד מכללת אוהלו בקצרין או דרך צור קשר של אתר זה



 

 

תרבות כחלק מיצירה גיאוגרפית- המשפחה והדת כחלק מהתרבות
 
המאמר "תרבות כחלק מיצירה גיאוגרפית- המשפחה והדת כחלק מהתרבות" עורר אצלי עניין וסקרנות.
הכותרת לכשעצמה עניינית ואוצרת בתוכה את הרעיון המרכזי של המאמר. ראשיתו של המאמר מלמד שאכן התרבות התפתחה בהקשר של מקום, בהקשר של גיאוגרפיה. הנה, הג"ג יצרה בעולם שתי חברות: חברה חקלאית וחברה נוודית (שאר החברות שהתפתחו הן נגזרות של השתיים).
 
חברה חקלאית
העובדה שהחיים התפתחו בחברה החקלאית לאורך הנהרות (הנילוס, הפרת והחידקל, הגנגס והנהר הצהוב) מוכרת לי מהשכלתי המוקדמת. כבר אז היה לי ברור שהחיים התפתחו במקום בו יש מקור מים, אשר אפשר בין השאר, לגדל גידולים חקלאיים לקיום ההשרדותי. אולם החידוש מבחינתי הוא, שאותם נהרות החוצים את צפונה של אירופה, היו מחוץ לתרבות האנושית של העת העתיקה וימי הביניים. עד לקריאת המאמר, סבורה הייתי שבכל מקום בו יש מים נמצא מושבות משמעותיות של בני אנוש. כלל לא לקחתי בחשבון את האפשרות, שיהיו מקורות מים אשר שליטי העולם לא יתאמצו אפילו לכובשם, על רקע של תנאים אקלימיים הקשורים בג"ג של המקום. המאמר זימן עבורי את ההבנה לפיה מים הוא לא תנאי בלעדי לריבוי של אוכלוסיה, וכי תנאים של קור עז וקיפאון יצמצמו את ההתעניינות באותו שטח ג"ג (וזה לא שאני לא יודעת שבקטבים למשל,האוכלוסיה דלילה. אלא שהמאמר חידד את התובנות שלי והעלה אצלי למודעות שלטכנולוגיה, שלרפואה, שלידע המצטבר יש תפקיד, וכולנו יודעים שהאזורים האלו התפתחו, בוודאי בעידן בו אנו חיים היום).
לפיכך, הנה לנו נהרות בצפון אירופה הקרה, שם האוכלוסיה דלילה- אין די מזון, ואין טכנולוגיה שתאפשר גידולים חקלאיים בתנאים אקלימיים האופיניים לג"ג של המקום.
והנה לנו נהרות באיזורים חמים- שם התרכזה רוב אוכלוסיית העולם, יש די מזון, יש התפתחות טכנולוגית הקשורה בריסון נהרות (טכנולוגיה שהרשימה אותי מאוד), ויש שלטון מלוכני ריכוזי, בו הידע המקצועי עובר מאב לבן.
פרופיל זה שהתפתח באזורים החמים, מבהיר את שאת דליה מסבירה, שדמוקרטיה היא בלתי אפשרית בסביבה כזאת וכאן אני חושבת שההסטוריה לא יכלה לאורך הדורות לאפשר ליחידים לאצור את כל הידע הרלוונטי אצלם והפריצה בחשיפת הידע, הולידה השגים.
 
חברה נוודית
חברה נוודית התפתחה באזורים בהם התנאים האקלימיים היו קשים והחיים היו תלויים בגשמים. הצורך בנדידה קשור אם כן להשרדותם של האנשים בסביבה הג"ג, ולכן בניגוד לחברה החקלאית התפרנסה הקבוצה הזו (בהשפעת הג"ג והאקלים) מתוצרי בעה"ח שגידלו וממסחר ושוד. מה שעניין אותי בעיקר הוא שחברה זו היא בעלת אופי דמוקרטי יותר מהחברה החקלאית והמנהיג נבחר כל פעם מחדש בהתאם למשימות הנדרשות (בדומה לשופטי ישראל), בעוד שבחברה החקלאית השלטון הוא מלוכני ריכוזי העובר בירושה, כאשר הכוח מתרכז בשכבה צרה מאוד של אצולה. המלך ראה את עצמו כבעל כוח אלוהי (כל הידע מתרכז אצלו ואצל נאמניו, הסמוכים לשולחנו) והעם סיפק את האנרגיה. בחברה הנוודית אין צורך בריכוז הידע (מה עוד שהוא מצומצם) ונטל המשימות מתחלק בין הנוודים.
 
המשפחה והשבט
החיים בקבוצה מזמנים התפתחות של כוח ושליטה, בצד ניצול וחולשה.
כוחה ומעמדה של האישה בחברות הראשוניות היה גבוה מאלו שהתפתחו בהמשך. היא זו שילדה, היא זו שהביאה איתה חיים. הפיחות במעמדה של האשה החל ברוב החברות כולל בחברה החקלאית, כאשר האישה עברה לחיות בבית הוריו של הבעל. הגבר הוא בעל הכוח החזק, הוא הכוח המפרנס, הוא בעל האדמות, הוא הזוכה לתמיכה משפחתית, והאשה, חסרת תמיכה משפחתית, היא ככלי חפץ להשתמש בו ומעמדה נחלש. אילו התקיים הציווי האלוהי ועזב "איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו...", כי אז היו חייה של האישה קלים יותר. ההיסטוריה מראה, שנשים לא השלימו עם מעמדן, וממקום של חוסר שוויון ומצוקה נולד המרד הנשי, עידנים קדימה.
 
המשפחה והעיר הגדולה
המאמר מלמד שחיים בחמולה הוא הדבר הנכון לחברה האנושית. סיוע ותמיכה של נשים נוספות במשפחה נחוץ כשמגדלים ילדים. חיים בעלי אופי כזה אינם מוכרים בחוויה האישית של חיי, אולם תוך קריאת המאמר הבנתי את הצורך והחשיבות בחיים מסוג זה, חיים של תלות סביב גידול ילדים בפרט וחיי משפחה בכלל.
העובדה שהחיים העירוניים אפשרו סוג אחר של התנהלות, קשורה ביכולת של האדם להיות עצמאי ובעל ממון, דבר שהיווה את הבסיס להתהוותה של המשפחה הגרעינית. לאנשים יש כסף שיכול לסייע עם התרחבות המשפחה ולא צריך שיהיו נשים נוספות כפי שמקובל בחמולה.
החיים במדבר קשים היו ולא הקלו על על מעמדה של האישה. הפרנסה קשה ולגבר המפרנס היה אינטרס שלא יהיו סמוכים לשולחנו ילדים שאינם שלו. לכן, הפיקוח על האשה היה גדול: האישה לא הורשתה לצאת מביתה, ואם כן, היה זה בליווי צמוד (המקור להתנהגות זו- ביוון העתיקה, טרם נולד האיסלם). גם כאן אנו רואים כיצד השפיעו הגיאוגרפיה והאקלים הקשור בו, על הפרנסה ועל מקומה של האישה.
החברה השבטית לא יצרה רק רע. דווקא ממקום של קשיי פרנסה וחיים בדלות, התפתח הצורך בעזרה הדדית, בתמיכה המוצעת לזולת, בערבות הדדית, מרכיבים הנעדרים מהחיים העירוניים. החיים העירוניים מאופיינים להבדיל בעצמאות כלכלית, בבדידות חברתית וחוליים הקשורים בצריכת סמים ואלכוהול. הסרט "אמא, אני מוסלמית" מבטא היטב את חולייה של חברת השפע, חוליים שהביאו נשים בבריטניה להתאסלם מתוך בחירה.
לדידי, היה זה חידוש שנשים באנגליה מצאו נחמה בחברה המוסלמית והעדיפו לוותר על חרותן לטובת מסגרת שתעניק להן ביטחון והתרחקות מסמים ושכרות שפגעו באיכות חייהן.
הקווים המאפיינים את החברה השבטית מלמדים שכמו כל דבר בחיים אין טוב בלי רע ואין רע שלא נמצא בו נחמה ויתרון.
 
האלוהות
ההסבר על התפתחות האלוהות המונותאיסטית חידד אצלי את ההבנה שאמונה זו מקורה במדבר. היהדות והאיסלם שהתהוו במדבר, דבקו באל האחד שנתן להם מענה למצוקות שפקדו אותם בסביבה חמה של חול ועוד חול.
האמונה באלילים התפתחה כבר בתקופה הפרה היסטורית, בה האישה זכתה למקום אלוהי מעצם היותה מקור לחיים. כך יצר לו הצייד או המלקט אלוהות שגודלה מקביל לגודלן של בובות.
זהו מידע חדש עבורי. בסרטים מראים פסלים בדמות אדם שמימדיהם עצומים וכי האדם נראה לצידם אפסי ממש, קטן תרתי משמע וחסר חשיבות.
בחברה החקלאית מעמד הגבר תופס תאוצה בשל כוחו הפיזי, והוא היה זה שהפך לאל המסמל כוח כמו אל המלחמה, אל הגשם ועוד. האישה לעומתו, הוסיפה להיות אלת הפריון היופי וחוכמת הבית.
גם כאן אנו רואים את הקשר בין הג"ג ותפקידו ומעמדו של כל אחד מהמינים, להתפתחות האלוהות בתקופות השונות.
 
 
 
רשימת מטלות לעבודה בכיתה ובביה"ס
 
 1. כיצד ריסן האדם, כבר בתקופת ערש החקלאות, את הנהרות ושלט בהם ובשטפונות.
       בתשובתכם, ציינו את שם השיטה, כיצד פעלה ומה דעתכם על רמת הידע הטכנולוגי שלהם               באותה עת?     
 
 2. ערכו השוואה בין החברה החקלאית לחברה הנוודית.                                                                בתשובתכם התייחסו למקום בו התפתחו כל אחת מהחברות, לצורת השלטון המאפיינת כל אחת         מהן ולאופי החיים על השגיהם השונים.
 
 3. איזו חברה דמוקרטית יותר- החברה החקלאית או החברה הנוודית? הסבר.
 
 4. א. כיצד התפתחו החיים העירוניים?
     ב. מה מאפיין אותם (להבדיל מהחמולה)?
 
5. היכן התפתחו חוקים לפיהם ייש לכלוא את האישה בביתה או לכל הפחות לפקח עליה ומה ההסבר       ליחס משפיל זה?  
 
6. מהם היתרונות ומהם החסרונות בחברות השבטיות/חמולתיות?
 
7. א. באילו חברות התפתחה האמונה המונותאיסטית ובאילו חברות התפתחה האמונה באלילים?
    ב. מהם הגורמים לשוני הזה בכל אחת מהחברות?
 
 
משימת יצירה
בחרו באחד מהכלים האומנותיים המוכרים לכם מלימודיכם (ציור, פיסול, כיור בחומר, פלסטלינה, תפירה, הדבקה וכו') וצרו תמונה שתבטא את הקווים המייחדים את אחת החברות עליהם למדתם.
 
*הערה: תשובות לשאלות הנ"ל ייתכנו לאחר שהנושאים יילמדו בכיתה באמצעות טקסטים שייתנו מענה הולם (ניתן אפילו לעבד את הטקסט הזה כך שיהיה נגיש לתמידים בגילאים שאני מלמדת 13-14 שנים). ניתן ללמד במסגרת שעורי ההיסטוריה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
השפעת הדת והגיאוגרפיה על מעמד הגבר והאשה בחברה
 
מאמר זה מלמד, שמעמדם של בני המשפחה הוא תולדה של תרבות הנשענת על הג"ג והדת.
הפרטים המרכיבים את החברה הבינו שכדי להיות חלק מהמערך החברתי, יש לשלם מחיר. המחיר בא לידי ביטוי באופן שהפרט נאלץ לוותר על חלק מזכויותיו הבסיסיות מצד אחד, ונדרש לציית לחוקי החברה, מצד שני.
החינוך הוא כלי בעזרתו יוטמעו חוקי החברה.
החינוך הדתי- חלקו בהטמעת מצוות שמטרתן בעיקר לשלוט במחשבותינו.
 
הדת הברהמינית בהודו
נדהמתי לגלות שהחיים בדת זו שווים בערכם לקליפת השום לאותם אלו שנולדו לעוני ודלות. הדת והאמונה השתלטו על מחשבותיו של האדם. החיים על פי הדת הם סידרה של גלגולים. הגלגול האנושי- זמני. בשלב הבא- כך על פי האמונה- יכולה נשמתו של האדם להתגלגל לגופו של בע"ח. לאמונה כזו יש השלכות מרחיקות לכת על החיים ועל איכותם. לפיכך, אין להתפלא שהיחס אל בעה"ח הוא יחס שיוויוני, שהרי ביום מן הימים תעבור נשמתו של המאמין לגופו של בע"ח, ואם המאמין יהיה בגלגול הבא בע"ח, הרי שבעה"ח הופך ליצור שאין לפגוע בו. אם אין פוגעים בו הרי שגם אין אוכלים אותו, אם אין אוכלים אותו הרי שאך סביר הוא הדבר, שהברהמיני צמחוני.
האמונה בגלגול נשמות מביאה לפיחות בערך החיים, ואחת המשמעויות הנלוות לכך היא ששרותי הרפואה ירודים המה. הם ירודים מאחר שאין צורך להשקיע בשימור החיים ובטיפוחם, ואם אין להשקיע בהם יהיה יחסו של אדם כלפי עצמו וכלפי בני משפחתו כאל משהו ארעי. יחס כזה יביא את המאמין לכדי הבנה לפיה אין צורך להתאמץ ואין לאן לשאוף ולהתקדם. אין להתפלא, אם כן, שמעמד האשה והילדים נמוך כל-כך. הזדעזעתי לקרוא שבתרבות הזו אפשר לגרום לילד לנכות על-מנת שתיירים ועוברי אורח יתרמו לאב המקבץ נדבות. נראה שזוהי דרך מוזרה להתפרנס ולשרוד.
על פי אמונה זו אדם שנולד למעמד מסויים ישאר באותו מעמד כל חייו ולא תהיה מוביליות חברתית.
תמונה זו מבהירה מעל כל ספק שאין למה להתאמץ. מי שנולד למעמד נמוך- ישאר שם ללא כל סיכוי לצאת ממעגל העוני והדלות, ומי שנולד למעמד גבוה- ישאר שם וירצה להאריך את הגלגול שהיטיב איתו כל-כך ועל חשבון החלש. במערכת החינוך שלנו אנו מלווים את התלמידים שלנו וכל הזמן מעודדים אותם ומבהירים להם שיש להתאמץ ולהגיע להשיגים. לא מעטים הם התלמידים שמפנימים זאת ובמערכת אנו עדים להשגיהם.
 
היהדות והאיסלם
אם בדת הברהמינית קיים פיחות בערך החיים ושרותי הרפואה ירודים, הרי שביהדות ובאיסלם האדם הוא נזר הבריאה והניסיון להאריך ולטפח את החיים יהוו קטליזטור לקדם את מדע הרפואה במטרה שענף זה יספק שרותים מתקדמים ומגוונים.
 "מתנגדי הסוציאליזם והקומוניזם האשימו את היהודים בהבאת הקומוניזם על העולם", כך נכתב במאמר בע"מ 3. היתה זו נקודה למחשבה עבורי. הכיצד? שאלתי את עצמי. והשורות הכתובות היו לי למענה. הקומוניזם היא שיטה חברתית שבה הרכוש משותף וכל אזרחיה עובדים לטובת הכלל. מתן צדקה ביהדות הוא ערך חשוב בדת, והעשירים יתנו מעושרם לטובת האחר. ההצלחה אינה פרטית. הווה אומר- הפרט נותן למען הכלל. יש חלוקה של משאבי העושר ולכן האשימו את היהודים בהבאת הקומוניזם על העולם, שהרי גם שם ההצלחה אינה פרטית ולכן הרכוש משותף.
מעניין שרק את היהודים האשימו והאיסלם, שפועל בדרך דומה, חף מהאשמה זו.
מהכרותי החלקית את פועלם של עשירי הארץ הרי כי הם תורמים ופועלים למען הקהילה. אביא כאן לדוגמה את שרי אריסון, שאחד מנכסיה הוא בנק הפועלים. שרי אריסון מנצחת על קרן אריסון ובה 300 מליון דולר. מידי שנה מחולקות תרומות בהיקף של 12-10מיליון דולר. בין השאר, תרמה הקרן לבית החולים איכילוב, מכון ויצמן, המוזיאון בזכרון יעקב והמרכז הבינתחומי בהרצליה.
חלוקת הכספים מהקרן, באמצעות ועדה הכוללת גם אישי ציבור, מיועדת לאוכלוסיותבמצוקה, נכים, פרוייקטים בחינוך, ילדים ותרבות ואמנות. בנוסף, הובילה הקרן אתקמפיין הסובלנות. לפני כשנה, הקימה הקרן את ארגון "מתן", המקיים בחברות מסעי הסברהלגיוס תרומות לארגונים שונים.        גם עשירים אחרים בארצנו תורמים למען הקהילה, למען החלשים והנזקקים כמו נוחי דנקנר ויצחק תשובה. יש מי שיאמר שיותר משהם תורמים הם מרוויחים מ"תרומותיהם".
היהדות והאיסלם מיחסים למשפחה מקום מרכזי בחיים. חגים, מנהגי אבלות, טקסים ואירועים (כמו לידה, חתונה ועוד) קשורים במשפחה.
אני חושבת שזהו ערך יפה וחשוב וחבל שיש דתות כמו הברהמינים הפרוטסטנטים והקתולים שלא רואות במשפחה עוגן ומסגרת שיש לכבד ולטפח.
 
ביהדות ובאיסלם מיחסים לחיים ולכבוד ערך גבוה.
האיסלם רואה קודם חשיבות לכבוד ואח"כ לחיים, והיהדות לעומת זאת, רואה בחיים ערך עליון והכבוד- ערך מתחתיו.
ערך החיים בא לידי ביטוי באופן ברור בחיי העם שלנו כעם שנלחם על חייו. הביטוי "לא מפקירם לוחמים בשטח" רקם סביבו סיפורי גבורה מרגשים בתולדות מלחמות ישראל.
באשר לערך הכבוד כערך עליון בקרב המוסלמים, הרי כי היה זה חידוש עבורי שגם גברים נרצחים בשל פגיעה בכבוד המשפחה ולא רק נשים. בכל אופן, אנו נחשפים בתקשורת לסיפורים הקשורים לרצח נשים על הרקע הזה של פגיעה בכבוד המשפחה.
 
מעמד המשפחה, כפי שכבר הוזכר, גבוה באיסלם ומכאן שגם מעמד האישה והילדים. האישה מייצגת את כבוד בעלה ולכן איש לא יציק לה ולא יפגע בכבודה. ככל שהאישה מביאה יותר ילדים, כך היא מכובדת יותר, ולידת בן מעלה עוד יותר את קרנה. תוך שאני נחשפת לעובדות אלו, אני נזכרת שגם במשפחות יהודיות ממוצא מזרחי חשוב היה שהאישה תלד בן בכור. היה זה רצונו של הבעל וגם של המשפחה ברקע. מובן שהאישה רצתה בכך גם, כדי לרצות את כולם. אני נזכרת באמירה בעקבות השאלה: "מה יש לכם?" והתשובה: "לא חשוב מה, העיקר שיהיה בן".
בצעירותי זה נראה לי מוזר והסקרנות שהולידה את השאלה "למה זה ככה?" קיבלה מענה לפיו בן זכר שנולד למשפחה, משמר למעשה את שם המשפחה, שהרי האישה נושאת את שם משפחתו של הבעל.
היום, יותר ויותר נשים, ואני ביניהן, שומרות על שם המשפחה הראשוני. יש מי שמצרפות אליו את השם החדש, ויש מי ששומרות על השם המקורי בקנאות כשם יחיד (וללא שם משפחתו של הבעל).
 
הנצרות הפרוטסטנטית
הפרוטסטנטים, כמו גם היהודים והמוסלמים, מאמינים שבני האדם לא נולדו שווים. הפרוטסטנטים מאמינים שיש מי שנבחר להיות העשיר והמוצלח ואחרים נועדו לכישלון ועוני. מי שעשיר- עשיר ומי שעני- עני, ואין להתערב בהחלטת האל. גם אצל הברהמינים נולד האדם לתוך מעמד שאין לשנותו. אצל היהודים והמוסלמים זה אחרת. אומנם יש מי שנבחר להיות עשיר אך עליו לחלק את עושרו עם הנזקק, עליו לשאוף ליצור את השוויון הכלכלי.
האמונה הזו של הפרוטסטנטים הולידה את הקפיטליזם, לפיו הזוכה בהצלחה חומרית יתעל את שאיפותיו לכיוון הכלכלי וישקיע את כל משאביו בחיפוש אחר ההון, בעוד שהיהודים ,כך על פי מתנגדי הסוציאליזם והקומוניזם, הביאו לעולם את הקומוניזם, להבדיל אלפי הבדלות.
מאחר והפרוטסטנטים מאמינים שמי שזכה בגורל הטוב ומנתב את כל מעשיו למען ההצלחה החומרית, הרי שכדי לשמר את ההצלחה יש לנהוג חסכנות ולחיות בצניעות. תפיסה תרבותית זו שונה בתכלית מהתפיסה שהתפתחה בחברה הנוודית. בחברה הנוודית התפתחה תרבות לפיה "עובדים, עובדים, עובדים, עד שיש די כסף. מבזבזים, מבזבזים ונהנים עד שנגמר הכסף, ושוב חוזרים לעבוד".
מה יותר טוב בעיני? לעבוד בטירוף ולא לראות שום דבר חוץ מאשר הישגים חומריים, או לעבוד ולבזבז ושוב לעבוד ולבזבז בהנאה, הרי כי אני בוחרת בדרך של למצוא את שביל הזהב. ליהנות מפרי עמלי ועדיין לחסוך גרוש לבן ליום שחור.
בחברה זו, שבה הכול מתנהל סביב כסף, הגבר הוא בעל הכוח, בעל המילה והאישה כנושאת החטא הקדמון, נועדה לטפל בבעלה ורק אח"כ בילדיה. הילדים הם יצורים בזבזניים שצריך לאלפם ולהכשירם כך שבבוא היום יגיעו למשרות מכניסות.
כל החיים סביב הכסף, זוהי "תמונה" המעוררת בי דחייה. ידעתי שהקפיטליזם הוא עולם נוקשה, שאין בו חמלה והתחשבות בחלש, אך לא ידעתי שמעמד האישה והילדים כה נמוך.
 
הנוצרים הקתולים
תמונת המצב המתקבלת בעיני כשאני למדה על הנוצרים הקתולים אינו טוב מהתמונה שהצטיירה בעיני כשקראת על הנוצרים הפרוטסטנטים או מהתמונה שהתקבלה אצלי עת קראתי על הברהמינים. לחשוב על זה שהאדם נולד בחטא- זו מחשבה נוראית, להבין שהאישה היא האחראית לחטא הקדמון, היא הבנה שלא יכולה להשאיר אותי אדישה, ולדעת שילדים הם בלתי רצויים גורמת לי לפריחה. השורות הכתובות לפיהן אין אכיפה הקשורה בפגיעה בנשים או בילדים, בכוונה או תוך כדי שכרות עומדת בהתאמה למידע שקראתי קודם. אין להתפלא שזה היחס לנשים וילדים, כשכך הדת תופסת אותם.
הפתרון לחיים בחטא הוא התנזרות, והחינוך התמקד בעידוד בנות ובנים "מיותרים" ללכת למנזר. "מיותרים"- משהו שקשה לי לתפוס כשמדובר בילדים.
הקתולי החוטא יכול לכפר על חטאיו בתא הוידוי של הכומר. בעבר, כשראיתי סרטים בהם אנשים יושבים בתא אל מול תאו של הכומר ושופכים את אשר על ליבם, חשבתי שזו דרך טובה לטהר/לנקות את עצמך מארועים שגורמים לך ליסורי מצפון. אך כעת אני שואלת את עצמי: מה טעם יש בדבר כשהתפיסה היא שהאדם נולד בחטא?!
מזעזע לדעת שזנות , כדרך להתפרנס, הוא דבר אפשרי ולגיטימי.
אישה יפה- זהו גורל רע. מעולם לא ראיתי ביופי חיסרון. דווקא בסביבתי יש ליופי יתרון. הסדרה "אסתי המכוערת" למעשה מבקרת את החברה שלנו הסוגדת ליופי. מי שמכוערת ושמנה ממקשה למצוא עבודה לפרנסתה.
התרבות הקתולית לא סומכת על האישה. נשים ממעמד גבוה "זכו" ל"חגורת צניעות". הדבר מזכיר את התנהגות היוונים והמוסלמים כלפי האישה, התנהגות האומרת שיש לכלוא אתהאישה או לפחות לפקח עליה וזאת על-מנת שלא תביא ילד מגבר אחר, ילד אותו הבעל יצטרך לפרנס.
 
האוונגליסטים
האוונגליסטים הם התשובה לכל העיוות שקיים בקרב הפרוטסטנטים והקתולים בכל הנוגע למעמד האישה. מעמד האישה האוונגליסטית הוא גבוה, פועלן מחמם את הלב. אכן נשים לוחמניות.
מעניין כיצד זה יצאו מהנצרות הפרוטסטנטית.
 
השינטו היפאני
המשפט הראשון במאמר "השינטו היפאני מזכיר לא מעט את הדת הפרוטסטנטית"- גרם לי להתכווצות. הגישה של דת השינטו בתקופה הפיאודלית דיכאה את יוזמת היחיד וחופש הפרט ועודדה לצייתנות ולשרות החברה. בתרבות שלנו נוהגים בדיוק ההפך ומעודדים יוזמה, יצירתיות וביטוי חופשי.
מדהים היה בעיני שהיפאנים לא "קנו" את הדמוקרטיה שנכפתה עליהם עם הכיבוש האמריקאי ונשארו נאמנים למעמדות אליהם השתייכו. הייתי מצפה שבני המעמד הנמוך ומעמד הביניים יראו בכיבוש האמריקאי מעין חלון הזדמנויות ויעשו מעשה למען שינוי, אולם לא כך היו פני הדברים, כנראה שהם כל-כך שבויים בתפיסות החינוכיות לתוכן נולדו.
מערכת החינוך מאוד נוקשה וילדים נפסלים בתחרות על המקומות הראשונים, כי אין מקום לכולם.
לבנות אין סיכוי להגיע למשרות היוקרתיות. הן נועדו לגדל את דור הבנים הבא ולהובילם במאבק לתפיסת המשרות הנחשקות. אכן אלימות לשמה.
 
מעמד האישה באירופה הוא הגבוה ביותר בעולם- הכיצד?
הדבר התאפשר בנסיבות טרגיות. מחלות ומלחמות דיללו במאוד את מספרם של הגברים ונשים נכנסו אל תוך מעגל העבודה ממקום של חסר בידיים עובדות. בהתחלה היה זה מכורח המציאות, אולם אט אט נהנו הנשים מעיסוקן החדש והחלו לפתח קריירה. מאותו הרגע מצבן של הנשים השתנה והיה להן את הכוח להשמיע את קולן.
 
 
 
רשימת מטלות לעבודה בכיתה ובביה"ס
 
1. "צדקה תציל ממוות"
    א. מה משמעותה של מצווה זו?
    ב. כתוב על ארוע בו נתת אתה או אחד מבני משפחתך צדקה שהיטיבה עם הנזקק.
    ג. אנשים עשירים נוהגים לעיתים להיטיב עם הציבור ולחלוק עימו את עודפי העושר שצברו.
       ספר על מקרה/ארוע שיש בו כדי לבסס הגד זה.
 
2. הרופאים הבכירים בעולם היו יהודים.
    תן דוגמה מההיסטוריה לדמות מוכרת שנתנה שירותי רפואה צמודים למלך או לאדם חשוב אחר        (הרמב"ם למשל).
 
3. א. כל דבר ביהדות הוא במסגרת המשפחה המורחבת או הקהילה.
        הבא שלוש דוגמאות לפחות שיבססו הגד זה.
        (הכוונה למניין בביהכ"נ, למניין בקבורה, קבלת שבת, ראש השנה, הסעודה המפסקת בכיפור,            סוכות- אושפיזין, פסח- ליל הסדר , ברית מילה, בר-מצווה, חתונה ועוד)
 
*ניתן להראות לילדים את הסרט "אושפיזין" בכיכובו של שולי רנד.
 
 ב. כל דבר באיסלם הוא במסגרת המשפחה המורחבת או הקהילה.
      הבא שלוש דוגמאות שיבססו הגד זה. תוכל לראיין משפחה מוסלמית.
      (הכוונה ללידות, חתונות, סוכת אבלים, חגים וכו').
       (הערה: המשימה ניתנת כמשימת רשות וניתן לבצעה בישובים בהם קיים קשר בין שני סוגי               האוכלוסיות. וגם אז רק בהסכמתם ותמיכתם של ההורים).
 
 4. האם בני האדם נולדו שווים על פי היהדות והאיסלם?
 
5. איזה ערך יש לחיים בדת הברהמינית בהודו ואיזה ערך יש לחיים בקרב היהודים והמוסלמים?           הסבר!  
 
6. היחס לילדים בדת הברהמינית מאפשר לפגוע בילד ולגרום לו לנכות וזאת על-מנת שהמתיירים          במקום יתרמו כסף לאב המקבץ נדבות.
    מה דעתכם על כך? כתבו כתיבת טיעון.
7. א. היהדות מייחסת למשפחה מקום מרכזי בחיים.
        כתוב על ארוע שריגש אותך מאוד במסגרת המשפחה.
        תוכל לצרף תמונות בליווי כיתוב מתאים.
    ב. גם האיסלם נותן מקום של כבוד למשפחה.
        ערוך ריאיון עם ילד או בוגר מוסלמי ממנו ניתן ללמוד על חשיבותה של המשפחה בחייהם.
        (משימה זו ניתנת כמשימת רשות. ראה הערה מתחת למשימה 3ב')
 
8. המוסלמים, היהודים והפרוטסטנטים מאמינים שבני האדם לא נולדו שווים.
    מה ההבדל בין היהודים והמוסלמים לבין הפרוטסטנטים באשר ליחסם להון ולרכוש?  
    
9. פרויקט שנתי: תלמידים תורמים למען הקהילה
    במסגרת פרויקט שכבתי לפיו ביה"ס יוזם מעורבות של תלמידים וחיבורם לקהילה כאקט שיש בו      תרומה ונתינה, יוצעו לתלמידים מגוון של אפשרויות. מן המגוון יצטרכו התלמידים לבחור               באפשרות אחת המתאימה להם ולאישיותם וזאת מתוך כוונה שהנתינה תהיה מעשירה, מלמדת           מהנה ובעיקר מרחיבה את הלב..  
    ואלו הן האפשרויות לבחירה: פעילות בארגון צדקה, איסוף תרומות לנזקקים, עזרה בגני ילדים,       עזרה בבית אבות, התנדבות בארגון של צער בעלי חיים, התנדבות במד"א, התנדבות בכבוי אש,        אימוץ גן ציבורי וטיפוחו ועוד.
 
. פעילות במסגרת ביה"ס בשילוב הקהילה:10
    א. ביה"ס יעסוק בנושא המשפחה כנושא מרכז. התכנים והפעילויות בהתאם לשכבות הגיל.
    ב. יתקיים ערב שיא שבמסגרתו יגיעו הילדים בליווי הוריהם ואחיהם ובליווי סבים וסבתות                 (רשות) לערב שכולו משפחה. הטקס יכלול קטעי קריאה, שירה, ריקוד, המחזה (ניתן לשלב              הורים וסבים/תות). בהמשך, פעילות שכל שכבת גיל הכינה. הכיבוד- על ההורים.
 
 
*הערה: תשובות לשאלות הנ"ל ייתכנו לאחר שהנושאים יילמדו בכיתה באמצעות שירים, סיפורים, מאמרים שייתנו מענה הולם. ניתן ללמד במסגרת שעורי ההיסטוריה ושיעורי החינוך.
  
תזונה מגדרית
 
המאמר "תזונה מגדרית" נכתב ע"י אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי.
המאמר עורר אצלי עניין. חלק מן המידע המובא בו ידוע ומוכר לי וחלקו חדש עבורי.
ברי לי שיש הבדיל בין גברים לנשים ולא רק במראה החיצוני שלה ובמיניות, אולם לא ידעתי שקיימת רפואה מגדרית. הפתיע אותי לגלות שפירוק התרופות בכבד הנשי איטי יותר מתהליכי הפירוק בקרב בני המין השני. הבדל זה דורש, כך למדתי, מינון שונה של התרופות הנדרשות לטיפול בבעיה. כן ידעתי שבתקופות של הריון, בתקופות של שינויים הורמונאליים, הכרחי הוא שהמטופלת תדווח על מצבה, מאחר והטיפול הנדרש בעיתות של הריון יהיה שונה לעיתים מהטיפול שינתן בימים של שגרה.
בענייני אכילה, השמנה והרזיה- ידעתי שפיזור השומן בגוף שונה בין שני המינים. ידעתי על השמנת "אגס" (אזור הירכיים והישבן) בקרב נשים, ועל השמנת "תפוח" (אזור הבטן) בקרב גברים, אולם העובדה שנשים מפתחות בתקופת המונופאוזה ואפילו לפני, השמנה בטנית , בדומה לגברים, היא עובדה שהתחדדה אצלי בעקבות המאמר והושם אצלי בקדמת המודעות. נשים מבוגרות- הזהרו!!!
לאורך חיי, שמתי לב שגברים מעדיפים מזונות שונים מנשים, אך לא ידעתי שיש ממצאים מחקריים המבהירים את העניין מעל לכל ספק: נשים מעדיפות פחממות ומתוקים וגברים, בעיקר הצעירים שבהם מעדיפים דווקא חלבונים, מעדיפים בשר.
המאמר מחדש לי בעניין הסרוטונין. לא ידעתי שרמות הסרוטונין, אותו הורמון מצב-רוח, נמוך יותר בקרב נשים מזה הקיים בקרב בני המין השני. לא ידעתי שההבדל ברמות הורמון זה, הוא אחד הסיבות להבדלים התזונתיים ולבעיות בקרת התיאבון בקרב עליו אני נמנית.
המאמר חושף בפני את המידע שנשים אוכלות כדי לשרוד. נשים מתקשות לעמוד בהגבלות הקשורות במזון. שמתי לב לקושי הזה אצלי אישית, בעוד שגברים אשר בסביבתי אוכלים, שבעים וזהו, אני לעומתם, יכולה להמשיך להזין את עצמי על אף היותי שבעה. כעת אני מבינה למה.
 
 
פעילות במסגרת ביה"ס
נערות, אך לא רק (גם לא מעט נערים), ערים מאוד למראה שלהם בגיל ההתבגרות ויוצאים ל"מלחמה" ממש כנגד ההשמנה.
ניתן לדבר במסגרת שעורי החינוך וללמד אותם פרק בתזונה נכונה ובתוך כך לעסוק בהבדלים המגדריים ובהעדפות התזונתיות השונות.
כדי לעגן את הנלמד ולהשלים את המידע, רצוי להזמין את אחות ביה"ס/תזונאית שתדבר על הנושא ותעניק טיפים לתלמידים.
מנסיון שלי, הנושא מעניין את בני הנוער, הם מגלים מעורבות ושואלים שאלות, כשהתשובות להם הם זוכים הופכות למאגר של ידע אותו הם לוקחים כצידה לדרך.
אפשרות אחרת, להזמין את התזונאית לערב שיתקיים בנוכחות הורים. הסיבה שאני מעלה אפשרות זו היא כדי להכניס את ההורים לתמונה מתוך כוונה שיהוו תמיכה עבור ילדיהם. הערב יהיה משמעותי ומהנה יותר אם יתווספו תכנים אומנותיים של שירה ריקוד וקטעים מומחזים הקשורים בנושא.
 
*בבתי ספר, לפחות בק.ש, נהנו תלמידים משיעורי תזונה, שהצד הפעיל שלו היתה התנסות במטבח שהיה בביה"ס. מחוסר תקציב כיתות אלו נסגרו.
הייתי בהחלט ממליצה להחזיר את המקצוע "תזונה" למערכת הסדירה של התלמיד בישראל. חשוב!
 
 
פמיניזם
הפמיניזם יוצא נגד אפליית נשים, יוצא נגד התרבות הרואה את האישה כנחותה, יוצא נגד תפיסת העולם המציבה את הגבר במרכז ואת האישה בשוליים.
המאבק לשינוי נולד לאחר מאות שנים של קיפוח, לאחר מאות שנים של עיוות ואי צדק חברתי.
הצעד המשמעותי לקראת שינוי החל במאה ה-18 וענינו המאבק להקניית שוויון זכויות לנשים, כשבמאה ה-19 לחמה התנועה הסופרג'יסטית באנגליה למען זכות הבחירה לנשים.
אני מרשה לעצמי להגיד כאן, שבחברה החקלאית הושם דגש (גם אם מבלי משים) על ההבדלים שבין גברים לנשים. הגבר חזק יותר, הוא מפרנס ולוחם, הוא נושא בתפקידי המפתח, ולכן הוא בעל הכוח, בעל המילה. השינוי בגישה ובתפיסה היה רק עניין של זמן, והנה הפמיניזם הליברלי של המאה ה-19 ביקש להדגיש את הדמיון בין נשים לגברים, ואם קיים שוויון אין מניעה שנראה נשים במרחב הציבורי והפוליטי.
הצדק חייב לנצח.
הוגי דעות ליברלים הבינו שכדי שיהיה צדק ונשים יזכו לשוויון חברתי, הרי כי יש לעגן בחוק זכויות שוות לנשים. הצורך בשינוי חברתי היווה את התשתית לתנועה ההמונית למען זכות הבחירה לנשים. וכשהדבר בוער בקרב ההמונים הרי שהשינוי המיוחל מגיע, ואכן החוק המדבר על זכות הבחירה לנשים אושר בקונגרס האמריקני באוגוסט 1920. התרגשתי לקרוא על כך.
הפעילות הפמיניסטית ענפה, וגם אם ידעה תקופות של עצירה בפעילות, הרי שהפעילות התחדשה ואחד ההישגים המרשימים בעיני של הגל השני של הפמיניזם, הוא חקיקת החוק לשכר שווה.
האם אין זה צודק? אולי נמצא גם היום אנשים בתוכנו שיחשבו שגברים שווים יותר, אולם בשם הצדק והמוסר אומר שבעבור עבודה דומה יקבלו גברים ונשים את אותו השכר. נשים מגיעות להישגים לא פחות מגברים, ואם אנחנו מחפשים את נקודות השוויון בין שני המינים מן הראוי שעבור תוצרים דומים יינתן שכר דומה/שווה.
הפמיניזם הרדיקלי הקים מערכות שלמות של סיוע ושינוי חברתי. אחת ממערכו הסיוע שיש להן מקום עד היום הוא הקמת מקלטים לנשים מוכות. זוהי מסגרת חשובה שנותנת מענה לנשים שקצו בעליונות הפיזית של בני זוגן האלימים. גם המאבק של זרם זה על הזכות להפלה הוא מאבק צודק. לאישה יש זכות על גופה ושום חוק דתי לא צריך לעצור את זה.
הפמיניזם הישראלי הושפע מהפמיניזם האמריקאי והיה זה חידוש עבורי שהרבה לפני קום המדינה (1899- הקונגרס הציוני השלישי ) נתקבלו החלטות המקדמות את זכויותיהן של נשים: הזכות לבחור ולהיבחר (רק 20 שנה אח"כ יושמה ההחלטה הלכה למעשה).
 
 
סרטים
איזה מין מוח- הסרט עוסק בהבדלים בין גברים לנשים, הסרט בוחן את ההבדלים בין המוח הגברי לזה הנשי.לצורך המחקר זומנו חמש נשים וחמישה גברים שקשת עיסוקיהם שונה ומגוונת, ואמורה לייצג את קשת האוכלוסיה הרחבה.
נעשה ניסוי מעניין. הושיבו מס' גברים לראות טלוויזיה. עליהם לזכור כמה שיותר פרטים שהקריין מוסר בשידור. כשהראו מגיש חדשות, זכרו הם מס' עובדות שהעלה, אך כשהראו מגישה אישה לא זכרו כלום. אחד המשתתפים ציין שהיא מושכת, אחר ציין שיש לה שדיים יפים ושלישי דיבר על הלבוש שלה. הניסוי מראה שגברים מתעניינים בעובדות, אבל הרבה יותר בסקס. נשים אוהבות מערכות יחסים.
המחקר בדק עד כמה גברים מתירנים יותר מנשים. המחשבה היתה שגברים יותר מתירניים, אך בדיקת הפוליגרף הראתה שגברים ונשים הודו במספר שווה של שותפים מיניים. המחקר מראה שגברים לא יותר מתירנים, הם רק רוצים להיות. טוב, אז עכשיו אני גם יודעת את זה כי באמת חשבתי שהם יותר מתירנים.
האם נשים יותר איכפתיות?
המחקר מראה שכן. שכרו ילדה שחקנית בת 8. הילדה ישובה עזובה בפינת הרחוב. גברים חלפו על פניה ולא עצרו לבדוק מה איתה. 41 נשים לעומת זאת עצרו לידה וחלקן אף חזרו כי דאגו לה. התרגשתי לראות את ההתעניינות הנשית, אך זה כלל לא הפתיע אותי. הדבר אישש את התפיסה הקיימת אצלי. נשים רגישות ודואגות יותר מגברים.
נוירולוג בדק את הזוג קרייג וליז המאשימים זה את זה בכשל תקשורתי. לאחר סריקת מוחם, נמצא שאצל ליז יש פעילות ערה הקשורה ברגשות , בעוד שאצל קרייג לא נראתה תגובה רגשית במרכז המוח. ליז הפעילה את החלק הרגשי במוח הרבה יותר מבעלה קרייג. ליז מייחלת שבעלה יגיב תגובה רגשית אך זה לא קורה. החוקרת מסבירה ואומרת שכשנשים מניחות שגברים זהים להן כאן מתחילות הבעיות. המציאות מראה שהיא צודקת, אכן גברים שונים מנשים ואין לצפות מהם לתגובות רגשיות כפי שקורה עם נשים.
כשמניחים מוח גברי לי מוח נשי , נראה שאין הרבה הבדל ביניהם, למעט העובדה שהמוח הגברי מעט גדול מזה הנשי. ההסבר הוא שרוב הגברים גדולים יותר פיזית מנשים. אף על פי כן, ישנם מחקרים שטוענים שאזורים מסויימים במוח שונים מעט בגודלם. ההבדלים הכי גדולים מתבטאים בעיבוד שפה ןבעיבוד התפיסה המרחבית. החוקר אומר שזה עשוי להיות הסיבה להבדלים. המוח הנשי פועל אחרת מזה הגברי. היה מרשים לראות שבמבחן צלילים זהה שנעשה לגבר ולאישה, שמע הגבר רק צליל אחד והאישה שמעה שני צלילים. הסיבה היא שהגבר משתמש רק בצד ימין של המוח לעיבוד שפה, בעוד שהאישה משתמשת בשני צידי המוח לאותו עיבוד. אין זאת אלא כי המוח הגברי עובד אחרת מזה הנשי וכל הסרט מראה את זה באמצעות ניסויים. התפיסה המרחבית של הגבר טובה יותר, היכולות הטכניות שלו טובות יותר, ואת אלו אני רואה במציאות חיי, אני לא חושבת שיש מישהו שפיספס את זה.
הסרט מראה שעוד בהיותנו תינוקות יש הבדל בין המינים. בנות אוהבות להסתכל על אנשים, בנים לעומתן, אוהבים להסתכל על הגברים.
 
גברים לא מגהצים- סרט זה, כמו גם הסרט הקודם, מלמד על השוני הקיים בין המוח הגברי לנשי. נשים יבחרו בעבודה שיש בה שיתוף פעולה ונתינה. ניתן למצוא נשים בתחומי החינוך (מורה, גננת) ובתחום הרפואה והבריאות (אחיות). נשים ממעטות לבחור בתפקידים ניהוליים. הבחירות המקצועיות האלה נובעות מהתת מודע. יש בזה משהו.
 
אני מוסלמית- הסרט מציג נשים בריטיות, נשים מתקדמות שבחרו להמיר את דתן ולהתאסלם. זה נראה לי כל כך לא מתקבל על הדעת. אולם כשאתה מבין את הסיבות אתה למד שהן חשות אבודות, כמו אין עוגן בחייהן. חלק מהמוסכמות הקיימות בחברתן אינו מקובל עליהן, אין אמונה באלוהים שמלווה, המתירנות עוברת את גבולות הנסבל ומהמקום הזה של חסר מתחילים לחפש משהו אחר. וכשאתה מחפש ואתה רואה מה יש לצידך, הרי שאתה בוחן את הדברים. מוקפות בחברים מוסלמים מתחילות הן לבדוק חומר עיוני ולקוראו. אם בעולם שלהן יש בגידה, יש ניאוף, יש שכרות ואלימות נגד נשים, הרי שבאסלם נמצא ההפך. גבר מוסלמי לא יבגוד בבחירת חייו, לא ישוב הביתה שיכור ואפוף ריחות דוחים, וזה לא משום שאינו נכנע ללחצים חברתיים. זוהי התנהגות המעוגנת בדת המוסלמית. חוקי האיסלם תומכים בחברה, במשפחה וברגשות הילדים. הניגוד שבין שתי החברות בולט היטב ומציג את חולייה של חברת השפע במלוא מערומיה.
האישה הבריטית אמרה שהנביא של המוסלמים לא היה מוכר לה, וכששמעה על קיומו ערכה השוואות בינו לבין ישו. ממקום של אי שביעות רצון מחייה, ממקום של קשיים בחיי החברה שלה, החלה לחפש משמעות אחרת לחייה.
הבנות מבינות שהדת המוסלמית יוצרת דבק אנושי, הקשרים בין האנשים מצביעים על לכידות ואחדות, ואחד המאפיינים בפועל היא העזרה ההדדית: "האיסלם מקרב אנשים".
לפיכך, למרות היותו של האיסלם דת שמחמירה, אותן נשים בריטיות הלכו שבי אחר המאפיינים החיוביים הקיימים בחברה המוסלמית, דבר שנעדר מהחברה הנוצרית השונה כל כך ביחס ובמתן כבוד לאישה, אותו כבוד שכל כך היה חסר בחייהן.

בנות למכירה-  הסרט שוב מציג את בריטניה במערומיה. הפעם, הממשלה איכזבה, מערכת המשפט איכזבה ואפילו התקשורת איכזבה. הסרט מציג סיפור אנושי קשה, מקומם ומעורר חלחלה בו האב מותאנה מוכר את שתי בנותיו, ומאותו רגע שנמכרו הן הופכות למעשה לקורבנות לנישואים כפויים.
האב שולח את בנותיו, זיינה בת ה- 15 ודיינה בת ה-14 לארץ מוצאו- תימן במסווה של טיול משפחתי. ראשונה הגיעה זיינה לכפר בתימן, שם הוצגה בפני בעלה, עבדאללה. היא לא האמינה למשמע אוזניה, אך המציאות היתה חזקה ממנה. "אביך מכר אותך", כך נאמר לה. שבועיים אח"כ הגיעה דיינה והסיפור חזר על עצמו. הסרט מפנה חיצים דוקרניים כלפי ממשלת בריטניה שכשלה, לדעת המשפחה, בהצלת הבנות. גורמים בממשלה, כולל הקונסול הבריטי ניסו להניא את המשפחה מהרעיון של השבת הבנות לאנגליה. המשפחה לא הרפתה ועשתה מאמצים עילאיים בנסיון לחלץ את הבנות. בשלב מסויים, לאחר שהסיפור עורר הדים בממלכה, הואשם האב במכירת הבנות, אך מחוסר ריאיות- שוחרר. האב דוחה את כל ההאשמות נגדו, והצופה שמלקט את פירורי המידע מבין שהאב אכן מכר את בנותיו, מעשה שהדעת שלנו כבני חורין- אינה סובלת.
8 שנים חלפו וזיינה שהראתה התנגדות לחיים שם, ברחה מתימן. טרם הבריחה, הבטיחה זיינה לאחותה שהיא תשוב להצילה. ואכן נעשו מאמצים כבירים מצד המשפחה. זיינה, בעצת אימה, הוציאה לאור ספר המספר את סיפורה המזעזע "סולד" (לא מצליח לי לכתוב באנגלית ולשמור על המיקום). הספר היה לרב מכר ומהכסף שכרו את שרותיהם של סוכני קומנדו במטרה להשיב את דיינה הביתה. הנסיון לא צלח וכל הרווחים מהספר ירדו לטמיון. דיינה לא שבה מעולם, והיא הביעה התנגדות לעזוב ולהשאיר את הילדים- שישה במספר-מאחור.
אני מצטרפת לכעסה של המשפחה כלפי הממשלה, שמשכה את ידה מאחריות והודיעה שאומנם מדובר בשתי אזרחיות בריטות, אך הן גם אזרחיות תימניות. ללמדך שלא תמיד המדינה שאתה אמור לסמוך עליה נותנת לך גב בעת משבר ונרתמת לעשות הכל כדי לפתור את הבעיה. אני רואה את זה גם במדינה שלי שוב ושוב ורק אזכיר כאן שאצלנו "מסתובב" סיפור שקוראים לו "גלעד שליט".
כמה קשה.
 
שפחות הודו-נפאל
הסרט מתאר את מעמדה הירוד של האישה בהודו ובנפאל. בנות אינן רצויות , בנות הן עוד פה שצריך להאכיל. בנות צעירות נחטפות ומובלות לבתי בושת. הסרסורים ממש צדים את הנערות ומסממים אותן. הם מאוד משוכללים בשיטותיהם.היחס אל הנחטפות ההמומות המגיעות ליעד לשמו נחטפו (בית הבושת) מחפיר עד כי הדעת אינה סובלת. התנאים הסניטאריים בהן הן מוחזקות אינו ראוי למגורים. הבנות מספקות את צרכיהם של כ- 35 לקוחות ביום. בנות ננעלות/נכלאות בחדרים למשך זמן מה עד שהן מסכימות למלא את יעודן.
הדרך לבתי הבושת עוברת לא אחת דרך מפעלי השטיחים. את היפות שבהן מוסרים בעלי המפעלים לבתי הבושת. אוזני נצלו כשנחשפתי למידע ןליבי נחמץ. הכיצד?
אחת השיטות- באמצעות כלי התקשורת. הטלוויזיה והרדיו מגיעים לכפרים ויוצרים דימוי מפתה לחיים בעיר. הצופות הצעירות מוקסמות מן הזוהר על המסך והן רוצות להשיג בגדים יפים וחדשים, הן רוצות להתנהל על פי צו האופנה. מבית הבושת שולחים נערה יפה לבושה ומאובזרת היטב והבנות בכפר שרוצות להדמות לה, הולכות לעיר ונמכרות לבתי הבושת.
כשהן מגיעות לסוף "הקריירה" שלהן, אין להן איפה להשתלב, וכשהן אכולות מחלות, הן נזרקות לרחוב. הגורל הגרוע מעוני האורב לזונות הוא האיידס. ארגון הבריאות מנסה לשכנע את הבנות, כי רק קונדום יציל אותן מן המחלה הקשה (הארגון מחלק חינם קונדומים), אולם הבעיה היא שהלקוחות מסרבים להשתמש באמצעי מניעה/הגנה.
הבנות אינן משכילות. הנערות בתחום הזה מנוצלות עד תום.
ובתוך כל הבלתי אפשרי הזה, ישנן כמה נקודות אור.
בנפאל הוקם מקלט, המציע סיוע לנערות שהצליחו להמלט מבתי הבושת. אולם המקלט הקטן אינו יכול להתמודד אל מול הסרסורים הרבים האורבים לילדות. ובכל זאת, בנות המצליחות להגיע אל המקלט ברות מזל הן, והן מוצאות בו נחמה ואוזן קשבת.
נקודת אור אחרת היא בדמותו של גופטה, המגלה נחישות לחסל את עסקי בתי הבושת, ובעודו נחוש ערך מספר מבצעים של פשיטה על בתי בושת. (לא קל היה לגייס את המשטרה, שהרי השוטרים שם נהנים משוחד). הבנות אותן הציל אומרות שהן רוצות לשוב לביתן. הן מספרות על ההתעללות שעברו ועל כך שאפילו אחדות מהן נהרגו.
האם ניתן לראות סוף ליחס המשפיל הזה? האם ניתן לראות סוף לסחר במין?
הדבר אפשרי באם נשים ישיבו מלחמה כפי שקרה במקומות אחרים בעולם. יש לגייס את מערכת החינוך למלחמה למען שיפור במעמדה של האישה.
פמיניזם- התקווה לעתיד
בשנות התשעים הצליחה תנועת הנשים בהודו לחלחל לתודעה הציבורית. ב- 1993 האישה הראשונה הצטרפה לצבא, וכיום 10%מחברי הפרלמנט הן נשים. ארגונים שונים החלו לסייע לנשים, להלוות להן כספים כדי שיוכלו לפתוח עסק כלכלי משלהן. הוקם בנק מיקרו-קרדיט המלווה 90% מכספיו לנשים. יש לזכור שבנקים רגילים לא ייתנו הלוואה לנשים בכלל ולעניות בפרט. עדיין יש לאן להתקדם.
/ברוך-שלא-עשיני-אישה-הודית-על-נשים-בהודו-לכבוד-יום-האישה"
 מתוך מאמר באינטרנט- Reader.co.il SC #59113
שפחות  קטנות- בורמה- גם סרט זה מתאר את מעמדן הנחות של נשים. מדובר על משפחות שגרות בהרים. הבורות והבערות שולטים בחברה ירודה זו. התפיסה המקובלת היא שהבנים מעניקים את החיים שמעבר והבנות מעניקות את חיי העולם הזה, דבר המסביר את מעמדה של האישה. באחת הסצינות בסרט מספרת המרואיינת על תאוות הבשרים הגברית מזווית הראייה שלה. היא מספרת שהגברים רוצים להאמין שהן עדיין בתולות. הם משתעממים עם נשותים ורוצים שינוי. הגבר מודע לעליונות שלו ואומר לה, לדבריה, שהוא יכול לעשות לה מה שמתחשק לו. נערה אחרת מספרת שכשהמצב נהייה נורא היא רצתה להתאבד. אותה נערה מספרת שרצתה להכיר תודה לדודתה ומהמקום הזה שכבה עם גבר שהכיר את דודתה והוא נתן לה כסף.
בסרט זה נחשפות נערות שונות לעיני המצלמה ומעלות תמונה עגומה ביחס למעמדן של נשים.
אציין כאן עוד דוגמה אחת מיני רבות שזיעזעה אותי במיוחד. אחת המרואיינות מספרת שבאה לעבוד ואחת הנשים שפגשה, גם היא מאזור ההרים, סיפרה שהנשים שם מוכרות את גופן. הנערה חשבה שלמכור את הגוף פירושו לחתוך מאברי הגוף ולמכור אותם, היא לא הבינה שעליה לשכב עם גברים.
הסרט לא מציג שום נקודת אור. אפילו השוטרים שפשטו על בית הבושת הגיעו לשם שתויים.
 
 
 
רשימת מטלות לפעילות בכיתה ובביה"ס בעקבות המאמר "פמיניזם" ובעקבות הסרטים
1. במסגרת שעורי החינוך נדון בשוויון בין המינים בחברה הישראלית דהיום. האם הוא קיים? האם       יש התפתחויות? האם יש מקום לשינויים?
    השיח בכיתה יתפתח בעקבות מאמרים וכתבות מהעיתון העוסקים בשוויון מגדרי.
    אמהות/נשים הנושאות בתפקידי מפתח יוזמנו לשאת הרצאה בה יספרו על עיסוקיהן איך הגיעו          למעמדן ועוד ובסוף ההרצאה יתקיים דין פתוח סביב שאלה מתוכננת מראש או סביב שאל                ספונטנית שהתעוררה בקרב הקהל.
    המטרה לעודד בנות ולעורר בהן את זיק הדחיפה לתפקידים שעד לא מזמן היו תפקידים גבריים         מובהקים ולהראות שיש יותר ויותר נשים שמשתלבות בתפקידים אלו. כך למשל נמצא היום             טייסות, ראש עיר- אישה, חברות כנסת, מכונאיות, נהגות אגד ועוד. מנגד יש גברים שמשמשים        היום בתפקידים שנחשבו פעם נשיים כמו גנן בגן ילדים קוסמטיקאי ועוד.
 
 2. ניתן להקרין קטע נבחר מתוך אחד הסרטים בהם צפינו ולפתח דיון סביב מעמד האישה בחלקים                                       אחרים של העולם. התלמידים יביעו רגשות, מחשבות והצעות לפעולה ואולי אפילו יכתבו מכתב
לגורם רלוונטי בו יציגו את הבעיה וינקטו עמדה.
 
3. מומלץ לקיים ערב שכולו "יום האישה". לערב זה יגיעו תלמידות ביה"ס (גילאים 12-14) בליווי אימהותיהן.יום זה יכלול הרצאה שתעסוק במעמדה של האישה בישראל. ההרצאה תעסוק בין השאר גם בשאלה לאן יש עוד לשאוף.
ערב זה יכלול גם סדנאות להעשרה ולהנאה כמו סדנת קוסמטיקה, סדנה לסקסולוגיה ולהגיינה נשית.
 
 



 

סיכום, ניתוח והערות למאמרים ולסרטים שנלמדו בקורס"חינוך לשוויון מיגדרי" -תשע"א
הקורס הועבר ע"י ד"ר דליה שחף
הכותבת - מיכל שחרור
את הסרטים ניתן לשאול במרפ"ד מכללת אוהלו בקצרין או דרך צור קשר של אתר זה
מאמרים וסרטים:
1. המאמר "תרבות כחלק מיצירה גאוגרפית – המשפחה והדת כחלק מהתרבות":
הדברים שמאמר זה חידש לי:
א. לא הכרתי את ההשקייה ב"שיטת האגנים", שדרשה ידע מתמטי ואסטרונומי ברמה גבוהה
      ביותר.
ב. לגבי הנוודים – ידעתי שהם עסקו במסחר, אך עניין שוד השיירות לא היה מוכר לי. גם לא
     נתפס בעיניי שגניבה אינה עבירה מוסרית או חוקית. מאוד לא תואם את הקורה בימינו
      ובחברתנו, כמובן.       
ג. המעבר לעיר יצר חוסר קשר אנושי וניתוק מקשר דם – לא קישרתי את זה בעבר לשפע הכלכלי.
   חשבתי שדווקא להפך, כשיש שפע אז צריך לחלוק אותו, במיוחד כשמדובר במשפחה ובקשרי
   דם, ולמדתי שנהפוך הוא – זה יצר אינדיבידואליזם שהביא לבדידות אנושית, שהביאה
   לשיכרות, לסמים וכיו'ב.
 
2. המאמר "השפעת הדת והגאוגרפיה על מעמד הגבר והאישה בחברה":
א. הדת הברהמינית בהודו – לא הכרתי דת זו, המאמינה בריבוי אלים וכי החיים הם סידרה של
    גלגולים. בעיקר היה לי חדש עניין הנשמה, שעלולה להתגלגל לגופו של בע"ח, כי עד היום
    חשבתי שהמאמינים בגלגול נשמות (דוגמת הדרוזים), מאמינים שהנשמות עוברות רק בין
    בני אדם.
ב. כמורה לערבית אני מלמדת גם "תרבות ערב", ודי הופתעתי מכך שמעמד האישה באסלאם הוא
    גבוה, משום שעד עכשיו חשבתי שרק הגבר נחשב בתרבות האסלאם, וכראיה לכך – כאשר נולד
    בן בכור במשפחה מכנים את אביו ואימו בכינויי כבוד על שמו, למשל "אבו מחמד" ו"אום
     מחמד". ברוב המקרים אין עושים זאת כאשר נולדת בת, אלא מחכים לכשיוולד בן, וזה דבר
     שדי מצביע על כך שהבת פחות נחשבת. בעניין זה למדתי דבר חדש לגמרי!!!
ג. כמעט כל מה שקשור לנצרות הפרוטסטנטית חדש לי – הגורל שנקבע מראש, האינדיבידואליזם,
    הכאת הילדים ואילופם למשמעת ולציות.
ד. האוונגליסטים – לא ידעתי שהנשים האוונגליסטיות הן אלה שהפכו את הקערה הקתולית
     פרוטסטנטית לגבי מעמד האישה, וגם שברגע שהאישה מתחתנת והופכת לאם היא מיטהרת
     ומעמדה עולה על מעמד הגבר. זה חידוש חיובי ומרענן!!!
 
3. המאמר "פורנוגרפיה – על רקע סיפור ההצלחה של ג'נה ג'יימסון"
במאמר זה למדתי שג'נה, כנוצרייה הנגועה בחטא הקדמון, לא ייחסה חשיבות רבה או מכובדת לגופה. היא גם לא למדה לכבוש את יצרה ולטהר את עצמה מחטא זה. היא הפנימה את חוסר הכבוד לגופה יחד עם הסלחנות הנוצרית אל מי שלא מצליח לכבוש את יצרו.
למדתי משפט חשוב ש"הפורנו סטרילי לגוף, אך מרעיל את המוח ואת הנשמה".
מצער אותי שכיום הפורנו נגיש לילדים "באדיבות" האינטרנט.
 
 
4. המאמר "שפה מבלבלת":
אני מסכימה שחיקוי תרבות המערב בחברה הישראלית מגוחך ואינו במקומו, שהרי היהדות והאסלאם מעולם לא ראו ביחסי מין חטא, אלא יחסים שנועדו ללידת ילדים רצויים.
למדתי ממאמר זה, שגברים בישראל הכניסו נשים אל שוק העבודה מהר יותר ממה שנשים האמינו שזה יקרה.
במאמר זה התוודעתי לראשונה למשפט שהפך לאהוב עליי : "מי שמוותר לך – תבדוק אם הוא לא מוותר עליך".
 
5. המאמר "תזונה מגדרית":
במאמר זה גילית שקיימת "רפואה מגדרית", ושהיא עדיין לא התמסדה בישראל. לא ידעתי שתרופות שונות משפיעות באופן שונה על גברים ונשים ושמחלות שונות (בעיקר כאלו הקשורות לפעילות המערכת החיסונית) שכיחות פי שלושה בנשים לעומת גברים – מידע די מדאיג!!!
 
6. המאמר "פמיניזם":
לא ידעתי שהמאבק להקניית שיויון זכויות מלא לציבור הנשים החל כבר במאה ה-18, שזה מוקדם מאוד, לדעתי, ושהשימוש המוקדם ביותר במושג "פמיניסט" מיוחס בכלל לגבר ולא לאישה.
במאמר זה נחשפתי לסוגים שונים של פמיניזם ולכל התנועות הפמיניסטיות, שעד היום לא ידעתי את שמותיהן של רוב התנועות ואת הפעילויות המייחדות כל תנועה, כפי שהן מוסברות במאמר.
כמו כן לא הייתי מודעת לכך שגלי הפמיניזם בארץ היו די חופפים לגלי הפמיניזם בארה"ב.
 
התייחסות לסרטים – 1. "אמא, אני מוסלמית"": למען האמת כמעט ולא נחשפתי, אפילו במדיה לתופעת ההתאסלמות של נשים נוצריות צעירות. הסרט חידש לי את העובדה שיש נשים שרואות בגברים המוסלמים מושכים, משום שאין סיכוי שיחזרו שתויים, וגם משום שניאוף אסור ע"פ חוקי האסלאם וגבר לא יבגוד באשתו – קצת נאיבי מבחינתי לחשוב כך. גם ביהדות כתוב "לא תנאף" – ומה בפועל?
מה שיותר קל לי לחשוב עליו מבחינת נשים אלו – שהחברה המוסלמית מאוחדת ומלוכדת, יש עזרה הדדית וזה בהחלט דבר שיכול להקל על חייהן בהמשך.
בעיקר למדתי מהסרט הזה, שהסיבה העיקרית שבגינה כדאי להן להיות מוסלמיות היא, שבדת זו הן יכולות גם להיות טהורות ומכובדות וגם לא להפסיד את האפשרות ללדת ילדים בשל התנזרות, שהרי ע"פ דתן הקודמת, הנצרות, הן נושאות את החטא הקדמון, הן במעמד הכי נמוך וילדים הם תזכורת לכך ואינם רצויים. באסלאם יש יחס כבוד גדול לאישה, לאם, והילדים הם רצויים, וכך הן יוצאות נשכרות.
 
2. "שפחות הודו ונפאל" (או בשמו "מכירת הבנות התמימות"): כמעט כל מה שתואר והוצג בסרט זה היה חדש לי. אמנם ידעתי שאלו מדינות עניות ושהנשים שם נחותות באופן מסורתי מהגברים, ושהן חונכו לציית לאב/לאחים/לבעל, אך לא ידעתי על הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר "לצוד" אותן כדי לעסוק בזנות וגם לא ידעתי שכהני המקדש מנצלים את הבורות ואת האמונות התרבותיות המסורתיות של האנשים וגורמים להם לחשוב שתוטל עליהן ועל המשפחה
קללה. בעיניי עצם העובדה שהן מגיעות לשם זה מזעזע, אפילו שמנהלת בית הבושת טוענת שהחיים בבית גרועים יותר ושכאן "הן בגן עדן, מרוויחות כסף, מבזבזות על מה שהן רוצות, יש חיי מותרות נהדרים" – ואני שואלת: מה שווים חיי אדם אם אלו המותרות בחייו?
עוד למדתי מהסרט, שכאשר אדם נמצא במצב נואש וחובות כבדים על ראשו ועל ראש משפחתו – הוא מוכן אפילו "למכור את אחותו", כמאמר הפתגם.
לשמחתי התגלתה נקודת אור לקראת סיום הסרט בדבר השינוי שמסתמן, כאשר נשים הקימו תנועה הסבורה שאפשר לבלום את הסחר במין רק אם נשים ישיבו מלחמה ויחוללו מהפיכה בכל בית. מהפך שצריך להתחיל, לטענתן, בחינוך – עליהן לחנך את הבנות באותה דרך שבה הן מחנכות את הבנים. סוף סוף הבינו שבנות מסוגלות להשיג כל מה שבנים מסוגלים. ברור שהם צריכים, כאמור בסרט, ליזום תכניות חינוך ותכניות להגברת המודעות באזורים שבהם מגייסים הרבה בנות לזנות וצריך ליידע את ההורים מה צפוי לבנות במקצוע הזנות ומה באמת קורה להן עם הילקחן מהכפר. כולי תקווה שיהא זה "סוף עידן התמימות".
 
3. "שפחות בורמה" (או בשמו "שפחות קטנות"): בתחילת הסרט צוטט בודהה: "אפילו תישא את הוריך על גבך, לעולם לא תשלם להם את מלוא חובך" – ואז הבנות שם טוענות שלבנות קשה לשלם את החוב להורים, בגלל הקארמה של הולדת בת. גם בסרט זה, כמו ב"שפחות הודו ונפאל", הבנות רואות את חברותיהן לבושות יפה ורוצות גם ("אם חברתי יכולה – גם אני יכולה") והשיטה הזאת ששולחים אותן כדי שתראינה ותרצינה גם – זהו דפוס מזעזע!!!
שוב התמימות – ההורים לא יודעים דבר על העולם שמחוץ לכפר.
אפילו השוטרים, שאמורים להגן עליהן – מזיקים להן יותר ומנצלים אותן בכלא, לאחר מעצרן.
בסרט זה נאמרו כמה משפטים שהם חזקים מאוד מבחינתי, בבחינת "ואין מה להוסיף...", והם:
"הם נותנים לנו רק מספר ימים לשנות חיים שלמים"
"כדי להיות עם גבר נדרשות דקות, כדי להכין אורז נדרשות שעות בשמש היוקדת".
"כל גבר הוא גבר אחד קרוב יותר הבייתה". כולי תקווה, שתדענה מהו בית באמת!!!
 
4. "בנות למכירה – תימן":כפי שכתבתי לך בעבר בתגובתי הראשונה לסרט זה, כאן הזדעזעתי מהקלות שבה אב מוכר את בנותיו. למדתי על ההשפעה ההרסנית שהייתה לכך על כל בני המשפחה ונפעמתי מאוד לנוכח נחישותה של האם להשיב את בנותיה (עד כמה שהדבר ברור מאליו, היא פשוט "הפכה עולמות"), ובהמשך מהנחישות שהפגינה זיינה , האחות שחזרה ושהשקיעה את כל מירצה וכספה על מנת להשיב את אחותה, וכך עשה גם אחיהן – אך לשווא!
זיעזע אותי שהאב סבור עד היום שעשה את הדבר הנכון למען בנותיו.
גם כאן למדתי שדעתן של נשים בתרבויות אלה כ"כ לא נחשבת ושלא ניתן לעשות דבר על מנת להצילן מהרוע ומהאכזריות, שגרמו להן הקרובים להן ביותר, בנוסף למחדל של השלטונות, שיכלו לעשות הרבה מעבר למה ש(לא) הצליחו.
 
5. "איזה מין מוח" (או בשמו "מין המוח"): אמנם היה לי ברור ששני המינים שונים, אך למדתי דברים רבים מהצפייה בסרט זה, חלקם מפתיעים:
א. הפתיעה אותי מאוד תוצאת מבחן האמפטיה של פאדי (תוצאה שהפתיעה גם אותו עצמו!),
  
     שגבר על כל הגברים וגם על רוב הנשים, דבר שמראה שגם גברים "שרירנים" יכולים להיות
     אמפטיים.
ב. הוקסמתי מבדיקת הסורק שעברו ליז וקרייג , שהפיק תמונה אנטומית של המוח והראה אילו
     חלקים פועלים כשעלינו לפתור בעיות מסוימות. איפה עוד יכולתי להיחשף לבדיקה כזו?
ג. ניסוי ההאזנה לרצפים של הברות – הייתי פשוט המומה לנוכח המחזה! לכאורה שומעים את
    אותן הברות, אך בפועל – ממש לא. והכל בשל העובדה שנשים משתמשות בשני צידי המוח
    לעיבוד שפה, וגברים – רק בצד הימני.
ד. גיליתי המון דברים לגבי הטסטוסטרון ועד כמה הוא ממלא תפקיד חשוב בתחומים שונים
    בחיים ולא רק בתחום הפעילות המינית. בעניין התחרותיות – הופתעתי לגלות שדווקא העליות
    המתונות בטסטוסטרון של ג'יימי עזרו לו לנצח, כי כך הוא חישב סיכונים, ולאו דווקא מי
    שרמות הטסטוסטרון שלו היו גבוהות לכל אורך התחרות (לויד – שסיים חמישי!!!).
    דבר חדש שגיליתי הוא, שהטסטוסטרון משפיע עלינו הרבה לפני שאנו נולדים, ובניסוי
    "הקמיצה והאצבע" היה מעניין לצפות בהתגשמות התאוריה של פרופ' מנינג.
ה. במשימת הטרקטור (הפעלת השופל) – הייתי בטוחה שנדרשת העדינות של הנשים (כפי שסברה
     בתחילה גרייס, מהנדסת הטיסות), אך סברה זו הופרכה לנוכח הצלחתם הרבה של הגברים.
     ושוב – "הנביא" פרופ' מנינג הצליח לנבא שגרייס היא היחידה שתצליח, וכך היה.
ו. היה נחמד לצפות בשתי נשים שחשבו שהן גבריות (לוסי וגרייס), ולקראת הסוף גילו שהן יותר
    נשיות משחשבו.
אסיים, כהרגלי, במשפט שאהבתי, משפט מפי ג'יימי: "אומרים שלגברים יש כישורים משלהם ושלנשים יש כישורים אחרים, אבל אני חושב שלגבר מצליח דרושים כל הכישורים הנשיים. כך הוא יציע משהו שונה". ועל זה אני אומרת: בחור חכם אתה, ג'יימי!!!
 
6. "מדוע גברים אינם מגהצים": מצפייה בסרט זה למדתי שההבדלים בין המוח הנשי למוח הגברי הם מהותיים, דבר שלא ידעתי עד כמה השפעתו והשלכותיו על החיים ועל תחומי העניין גדולים כל כך.
אמנם ידעתי שגברים נמשכים יותר לעבודות שמפעילות את כושריהם המרחביים וגם לעבודות תחרותיות, ושנשים נמשכות יותר לעבודה עם אנשים, אך לא ידעתי שהסיבות לכך רבות ומורכבות, כפי שהן מוצגות בסרט זה (כדוגמת ההבדלים הדרמטיים בתפקוד המוח, השילוב של הביולוגיה וכוחות חברתיים וכיו'ב).
גילית ש"ארגון המוח – הוא המפתח" ושיש ארגון מוח גברי (גם לנשים מסויימות, כדוגמת קרולינה המהנדסת) ויש ארגון מוח נשי (גם לגברים מסויימים, כדוגמת סיימון האח). כמו כן, שארגון המוח משפיע על תחומי העניין ועל הכשרים השכליים.
גם בסרט זה גיליתי את חשיבות הטסטוסטרון, המשפיע על הגברים לחפש ריגושים יותר מנשים ולהפיק הנאה מסיכון, שהוא סם מעורר לגברים מסויימים. בסרט זה כינו את הטסטוסטרון "אדריכל האיברים במוח העובר".
וכהרגלי – משפט שאהבתי: "גברים ונשים נהנים מתחרות, אך נשים נוטות יותר להתחרות עם עצמן, כדי לבצע עבודה כהלכה".
 
 מטלות ושינויים התנהגותיים ע"פ המידע החדש
שרכשתי בקורס:
 
א. אתייחס לשונות שבין בנים לבנות, נשים וגברים בתחומים ובארועים שונים – בזמן שיחה,
    בזמן מבחן, בזמן השיעור וכיו'ב.
 
ב. אתייחס אל הבנים/גברים בסביבתי (תלמידיי/בני/בעלי/אחיי) מתוך התחשבות שהם
    משתמשים רק בצד אחד של המוח, לחיוב (יכולים להתמקד היטב בדבר מסויים) ולשלילה
    (לא אצפה שגבר יקשיב לי בזמן זהוא מדבר בטלפון, משום שהוא שומע בעזרת צד אחד
    של המוח בלבד).
 
ג. אתייחס את הבנות/נשים בסביבתי (תלמידותיי/ביתי/אחותי) מתוך התחשבות שהן משתמשות
   בשני צידי המוח, לחיוב (עיבוד שפה גבוה יותר) ולשלילה (יכולת התמקדות נמוכה יותר).
 
ד. בעקבות סרטי השפחות והבנות למכירה – אלמד להעריך יותר את החברה בה אנו חיים ואלמד
    להסתכל על דברים בפרופורציה הנכונה. כמו כן אשתדל להנחיל לביתי ולתלמידותיי את
    השמירה על גופן הפרטי, על מנת שלא תהיינה תמימות בנושא זה, וכן שמירה על לבוש הולם.
 
ה. אנחיל לילדיי ולתלמידיי את העובדה שאינדיבידואליזם מוביל לבסוף לבדידות ומשם
     לשיכרות, לסמים וכיו'ב, וכי כדאי לחלוק עם אחרים את מה שיש לך – בגבול המותר
     והאפשרי, כמובן.
 
ו. כמורה לערבית, אדאג לתקן את הרושם שנוצר בספרי ערבית, לפיו האישה בתרבות האסלאם
    אינה נחשבת, אלא רק הגבר. אמחיש זאת במיוחד בהשוואה לדתות האחרות.
 
ז. אני מטבעי נחשבת למורה שאינה מוותרת לתלמידיה, אך יחד עם זאת אהיה ערה לכך יותר
    ויותר ברוח המשפט "מי שמוותר לך – תבדוק אם הוא לא מוותר עליך". אני אוהבת את
    עבודתי ואף את רוב תלמידיי ותמיד הינחה אותי העיקרון שאני לא מוותרת לאף/על אף
    אחד מהם, והם מוקירים לי תודה על כך בהיפרדם ממני בסוף ביה"ס היסודי.
 
ח. בעקבות כל המימצאים אודות הטסטוסטרון אני בטוחה שאדע לנתח מצבים ביתר קלות
     מבעבר, בעיקר מול התנהגותם של תלמידיי לעומת התנהגות תלמידותיי (וכן תגובותיו של
     בני לעומת אלו של ביתי).
 

לייבסיטי - בניית אתרים