פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


* תגובות למאמר בסופו

המהפכה הדיגיטלית תסתיים בלעדינו המורים/2010
ד"ר דליה שחף, מרצה במכללה לחינוך "אוהלו" לתגובות : drdalia@012.net.il
מותר לצטט, ולהפיץ פרסום זה תוך ציון מקור המידע ושם הכותבת  למטרות לא מסחריות
 
המהפכה הדיגיטלית לכשתסתיים תשלוט בלעדינו-בלי המורים. איש לא יזדקק למורה בעידן הדיגיטאלי אז תחשבו על זה כשאתם נותנים ידכם למהפכה ועולים על הקטר שיוביל להכחדתכם.
רציתי לספר לכם שבעצם מהפכה הדיגיטלית לא קיימת עבור מורים. קיימים אמצעים דיגיטאליים, כיתות דיגיטאליות, לוחות דיגיטאליים, וכשנעלה לרכבת הנוסעת של המהפכה הדיגיטאלית המוצעת לנו ע"י מובילי דעת קהל בחינוך, כבר לא נהייה שם כי הדרך  תוביל להכחדתנו כמורים , לפחות כפי שמורים מצטיירים במאתיים השנים האחרונות.
חשיבה פסימית או מראה עקומה?
לא זה ולא זה, בעידן  הידע האינטרנטי יתבטל הצורך לקבץ שלושים תלמידים בכיתה, שעלות בנייתה ואחזקתה הם נטל ציבורי כבד ושטחה יהפוך לנדל"ן מבוקש.
טיפשי יהיה להמשיך לנהל את השיעורים על פי השעון הדיגיטאלי, ויקר יהיה לממן אותנו המורים כשמרטפים.  הגיוני וזול יהיה להשאיר את הילדים בבית ולפתוח להם את הערוץ המתאים בטלוויזיה, או במחשב הביתי. או לשכור שמרטפים זולים יותר.
גם חוברת העבודה או דפי העבודה יהיו דיגיטאליים (תרומתה האדירה של המהפכה הדיגיטאלית תביא למניעת כריתת עצים).
השיעורים/שידורים ישודר מאולפן מאובזר בכל האמצעים הפירו-טכניים, שהיום מורים רואים רק בחלומם. באולפן מורה יוחלף בשחקנית בדמותה של יעל בר-זוהר שתעלה את ה"רייטינג" של התוכניות.
בעידן הדיגיטאלי שחקנים יעמדו בחזית המרקע ו"בעלי המקצוע" בודדים כמונו, יורשו לכתוב תוכניות וליצור אמצעי הוראה שמהנדסים יישמו וטכנאים יפעילו. (חסל סדרי הגודל של 100,000 מורים).
בעידן הדיגיטאלי לגיל שש לא תהייה שום משמעות לגבי הכניסה לכיתה א, כבר היום ברור לכול שלגיל אין משמעות לגבי מיון ילדים והכשרתם., קל וחומר שהגיל יחדל להיות רלוונטי כשמדובר בחינוך אינדיבידואלי. ילדים או/והוריהם יבחרו את השיעורים על פי היכולת והמוטיבציה, בדיוק כמו סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות.
נזקים חברתיים ורגשיים לא יהוו משתנה במערכת השיקולים , כי לא תהיה חברה של ביחד, כל אחד יחיה למשפחתו ואם ה"משפחה" לא תספק את היחידים בה, יוכלו גם הילדים ל"התגרש" מהוריהם הבלתי יעילים, או "המפגרים" שאינם תורמים לקידומם של ילדיהם באוקיינוס הידע הדיגיטאלי, בדיוק באותה קלות שבני זוג מתגרשים היום בשל חוסר סיפוק והגשמה עצמית.
הבעיה היחידה שמקלקלת את האידיליה היא מי יהיה אחראי לעורר בילדים מוטיבציה ללמוד ולהתחנך וכמה ערוצים דיגיטאליים למטרות רווח , יתחרו על לב התלמיד הדיגיטאלי.
נשמע מד"ב (מדע בדיוני) ? ממש לא, את רוב הדברים לא קדחתי במוחי היצירתי אלא רכשתי ממאמרים שנכתבו בשיטה הישנה, ועברו שיפוט אקדמי בשיטה הישנה, כמו מאמריו של ד"ר רוני אבירם ראש המרכז לעתידנות בחינוך, באוניברסיטת בן גוריון,  כמו מאמריו  של ד"ר אילן גור-זאב ומאמריו של מייהן , העומדים לרשות הציבור באינטרנט.
 
אז על מה הרעש ומה כבר כאן?
קריאה דיגיטלית כבר כאן, והיא מגוונת ומהנה. נכון, ספרות למבוגרים הנמכרת ע"ג תקליטורי שמע אינה פופולרית מספיק בארץ, והיא זמינה לעוורים וקשישים בלבד, (דרך ספריית העוורים המדהימה), אך אין ספק שספרים מושמעים ישלטו בשוק בזמן הקרוב ולא רק לפעוטות, בעיקר כאשר קריינים הופכים את הספר לסוג של תסכית רדיו מרתק, שרק הדור שקדם לטלוויזיה בארץ ידע להעריך ( פול-טמפל הזכור לטוב של נעורינו שבקע מהרדיו). ספריות דיגיטאליות כבר מציעות ספרים במחיר שמתחרה כלכלית בספרים המודפסים וגם אם לא כולם מתחברים לדרך קריאה זו , כמוני, סביר להניח שהברירה של הדפסת ספר ע"ג נייר לא תאריך ימים ולא רק מהטעם של שמירה על הסביבה וכריתת עצים. 
 גם כיתה דיגיטאלית איננה מד"ב (מדע בדיוני), באחת השלוחה של מכללה בריטית בארץ, נאלצו על פי הדרישות של המל"ג ללמד כ-30% מהקורסים ע"י המרצים של אוניברסיטת האם הבריטית. מאחר שעלות הבאתם של המרצים לארץ הייתה גבוהה, הקימו באוניברסיטת האם אולפן הושיבו בו מרצה/ים, כשבארץ, הרימו בכיתה  מסך וציידו כל סטודנט בטלפון. המרצה הבריטי  הרביץ חכמה באולפן באנגליה, והסטודנט הישראלי בארץ יכול היה לשאול שאלות אם ידע מספיק אנגלית. קראו לזה שיעורי IDL, ואנחנו המרצים הישראלים היינו סוג של שמרטף ומתרגם מאנגלית. הסטודנטים לא ממש השתגעו על השיעורים אולי משום שהמרצים הבריטים היו חסרי כל הומור בריטי, ואולי משום שהאנגלית היוותה בעיה, אין לי ספק ששיעור IDL בשפת אמנו, כששחקן סקסי, מחליף את המרצה הישראלי הטיפוסי היו מגדילים משמעותית את אחוזי הצפייה וערנות הסטודנטים.
באקדמיה כבר זמן רב הרצאות מועברות ברשת, מרצים מעלים את הרצאותיהם לאתר ברשת (אוניברסיטת חיפה), ואפילו לימודי הפיזיקה באוניברסיטת ת"א נמצאים ברשת וחובת הנוכחות בוטלה. ומכללת אוהלו ? גם היא לא מפגרת בנדון. אישית אני מעבירה ששה קורסים בלמידה מרחוק ומתעקשת על מפגש אנושי אחת לחודש. גם ההתעקשות לקיים מפגש אישי עם הסטודנטים בדרך להתבטל בשל לחץ  הסטודנטים. סביר להניח שעם התקדמותה של המהפכה הדיגיטאלית, ויציאתי מהמערכת, גם שלושת המפגשים האנושיים שאי עומדת עליהם יתבטלו. לצ זה יש סיכוי שהמכשור ישתדרג  ואיכות קול ותמונה גם כן. זה  יאפשר מפגש עם סטודנטים מהבית כך שנרגיש במפגש  כמו במופע התלת ממדי במצפה התת-ימי באילת. אישית אשמח אם זה יקרה לפני יצאתי לפנסיה, למרות שעם כל הפירוטכניקה נשמת השיעור הלכה לעולמה.
 אגב כאן צריך להזכיר את הגורמים הפרטיים שיכנסו למערכת החינוך שתשרת אותם לייצר רווחים אישיים שלא יהיו בהכרח רווחים לטובת החברה. על הפרטת מערכת החינוך ניתן לקרא אין סוף מאמרים של בעד ונגד, אישית אני מתנגדת להפרטת מערכת החינוך גם אם השיטה הממלכתית הקיימת מסורבלת ולפעמים בלתי יעילה. לשיטתי  יש לטרוח וליעל את המערכת הממלכתית ולא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט. כי בתי ספר פרטיים זה הרבה יותר גרוע.
 
חוששים מהעלמותם של בתי הספר?  
יש גם מי שאינו נחרד מהעובדה שביה"ס כמבנה יעלם ושילדים ילמדו מהבית. אלו הם בעיקר בעלי בתים שרואים סוף סוף הצדקה למשכנתא האסטרונומית שלקחו. אותה משכנתא שאילצה אותם לאין סוף של שעות עבודה נוספות, והפכה אותם ל"אורחים בבית" כשבמקביל ילדיהם "נחטפו" על ידי "אופק חדש" ליום לימודים ארוך (וכל הבית המדהים עומד רוב היום לרשות הכלב והעוזרת), אישית אהיה אסירת תודה לעידן הדיגיטאלי שיחזיר את הילדים והוריהם הביתה, אולי לא מאותן סיבות שזה יקרה, אבל ברור שביה"ס של היום יפסיק להיות רלוונטי כמוסד למטרות חינוך וסוציאליזציה, מדוע?
כי כבר עכשיו זה לגיטימי לשאול למה צריך לשרת בצבא? ולמה צריך לשלם מיסים? ולמה צריך לתמוך באנשי שדרות? או לחליפין באנשי גבול הצפון?, ומאד לגיטימי להתנגד לשחק בתיאטרון באריאל ועוד ועוד. כל השאלות הלגיטימיות הללו באות ללמד שרבים ויהירים, חושבים שכסף יקנה עבורם הכול, הוא קונה מטפלת במקום סבתא, הוא קונה בית אבות לסבתא, הוא קונה מורה פרטית במקום המורה הממלכתית, והוא קונה שמירה בישובים שקיימת שמירת חובה, ולא ירחק היום שהוא יקנה מובטל שיעשה במקומו את שירות המילואים!!!!.
חברה לאומית חילונית היא חברה מלאכותית שנולדה לפני 150 שנה והיא לא תאריך ימים כי יסודותיה רעועים, ולא כאן המקום להרחיב בנושא. אינטרסים כלכליים והמהפכה הדיגיטאלית, אורבים למדינה ומחכים בסבלנות לנפילתה וכשזה יקרה לא יהיה צורך ללמד ילדים להתנהל בחברה, חברים יהיו ורטואליים, כבר עכשיו יש לא מעט כאלו. כתובתנו  תהייה כתובת הדואר האלקטרוני, הסופרמרקטים וירטואליים והרופא יהיה וירטואלי . הדמויות האנושיות היחידות שנראה יהיו השליח שמביא את המשלוחים. ולא יהיו מורים. ולא יהיה צורך במכללות למורים.
 
מזכיר ספרות בדיונית?
כן מאד מזכיר סיטואציות  מ "הספר הלבן" של פאול קוהוט מ-1968 (האביב של פראג) שעוסק במקרה במורה לחינוך גופני......?
או את הספר " 1985" של א.ברג'ס (מי שכתב גם את התפוז המכני), ויצא לאור ב-.1978
או את המפורסם ביניהם " 1984 " של ג'ורג' אוורל שנכתב ב-1949 !!?
מי שלא מאמין שהמהפכה הדיגיטאלית שאנחנו מתבקשים לתת את ידנו להפצתה תכחיד אותנו במתכונת הנוכחית שיביט בבנקים.
מי הולך היום לבנק? רק הזקנים שלא מאמינים שאפשר להעביר כסף בשיחת טלפון. כמה פקידים צריכים היום בבנקים? מעט מאד יחסית למספרם לפני שלושים שנה.
אז למה המורים עדיין חיים ונושמים? 
התשובות מגוונות, ואחת מהן היא שרוב המורים בעולם הן מורות והפמניזם לא יתיר להן לחזור הביתה,  אישה תשמור על שלושים ילדים זרים ולא תשמור על שלושת הילדים שלה!!!!  יחד עם זאת עידן הפמניזם המילטנטי לקראת סיומו, גם אם אנו רחוקים עדין מהחזרה למצב בו אחד ההורים יהיה בבית. אך כשזה יקרה והורים יכירו בנזקי הפמניזם, כמו שהקיבוצים הכירו בנזקי הלינה המשותפת, יגיע תור "השינוי הדיגיטאלי" בחינוך.
 אם המורים יהיו מגובשים במטרות העתידיות של תפקידם כסוכני ידע? כמחנכים? ויחליטו עד היכן מגעת זכותם לחנך, ולמה? ויבמקביל ידעו  לתפקד "כמהנדסי הוראה"  על מנת להתחרות באמצעים הדיגיטאליים, ולא לשם הניצחון עליהם אלא למען שמירת החברה האנושית,  ולא יהפכו למשרתי ההון הדיגיטאלי, אז.............שום מכשור או שינוי מיקום לא יוכל לנו. ואם לא , גורלנו יהיה כפקידי הבנקים וסופנו שנהפוך ל"אומנת" המשגיחה על ילדים המשתמשים במחשב בבית או במועדון השכונתי.
לסיום.
 הרכבת הדיגיטלית שעליה מוזמנים המורים לעלות ולמכור לה את חכמת ניסיוננו היא זו שתכחיד אותנו במתכונתנו הנוכחית. ועיצוב תפקידנו החברתי מחדש לא יקרה ע"י התמחות בשימוש הדיגיטאלי אלא בחשיבה יצירתית מהסוג הישן.  מפגש אנושי, חברתי, דו-שיח אנושי , מקום לעורר מחשבה, וביקורת גירוי לשתף אחרים בניסיוננו לא יתאפשר  בשיעור דיגיטאלי וההוכחה לכך היא שלמרות שקיימות אוניברסיטאות פתוחות, ואוניברסיטאות בהתכתבות הן לא מבוקשות ואינן תופסות גובה מזה שנים רבות.
הבעיה המפחידה היא שהמערכת לא תתייחס לערך המוסף של המורים הטובים כי הם בטלים בשישים  כבר היום בגלל הפמניזם האגרסיבי וההפליה המתקנת, והמורים למרות מליוני השקלים שנשפכו על מנת להיטיב עמם לקחו את הכסף אבל לא השתדרגו , הם עשו תארים בעבור דרגה ולא למדו כדי להיות אדם עשיר יותר. והתוצאה ניכרת בשטח אלפי מורים שהתואר לא שידרג בהם מאומה ורמת ההוראה (לא הידע) הולכת ומתדרדרת.
לעניות דעתי גם המערכת יודעת את זה והמהפכה הדיגיטאלית מתכוונת לתת אישור להכחדה העצמית של המורים שעושים עבודה גרועה עם קבלות. והסיבה העיקרית לתוצר העצוב היא שהמורים לא מחו ולא מחו  כנגד צעדים נוראיים שנעשו בחינוך שאחד המשמעותיים בהם (אך בהחלט לא היחיד) הוא חיסול החינוך הטכנולוגי והפיכתם של כל ילדי ישראל ל"עיוניים" מהלך שמזרים לשוק העבודה הישראלי אלפי בעלי בגרות שאינן שוות את הנייר עליו הן כתובות והאימרה המפוסמת של יעקב חזן " 
 רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי הארצות"      
 
 בתגובה לדברים כתב יגאל חפץ מבת-ים מורה  למדעים ואזרחות בחטיבת הבניים את הדברים הבאים:

קראתי בשקיקה ,את מאמריך, העוסק ,די -בחרדה ,בנושא של המהפיכה הדיגיטאלית ,ללא המורים.דוקטור שחף.,אני חייב לציין שאף אני מורה למדעים ולאזרחות, ואני תלמיד לתואר שני בתקשורת, אין לי כל חרדות מהסוג הנ"ל, בעירי בת-ים חטיבות הביניים לומדים בעזרת טאבלטים, והם ממש לומדים די בכיף וברצינות כלומר שהמהפיכה הדיגיטלית אכן הגיעה לבתי-הספר ללא 30 תלמידים אלא אולי מעט פחות נניח 18-20 תלמידים בכיתת לימוד הלומדים מדעים, טכנולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית, גיאוגרפיה, והיסטוריה באופן מרתק בעזרת הטאבלטים והלמידה הינה משמעותית הן למורה, שלא נכחד, ואינו עומד להכחד כלל ועיקר, והן ללומדים שבאים לבית הספר ולחטיבת הביניים לא כתלמידים אלא לעיתים כחוקרים בזעיר-אנפין. כלומר הם מקבלים פרוייקטים לבניה או לעשיה והם מבצעים זאת בעזרת הטאבלטים והם אף נהנים מכך עשרות מונים יותר מאשר הספרים והמחברות. כל דור וספריו כל דור ואהבותיו ואין צורך להיבהל דוקטור שחף הנכבדה, מהפיכה דיגיטלית הינה ברכה ולא קללה יש להסתגל ולהתאימה אלינו וללמוד ממנה ולעשותה שימושית באופן חיובי לצרכינו הטובים הן בתרבות והן באומנות והן ביופי ובפשטות.

18.12.15
עברו 5 שנים מאז כתיבת המאמר ותגובתו המעודדת של יגאל חפץ, והנה אנו מתבשרים שהאוניברסיטה הפתוחה קיבלה תקציב ענק להעברת כל תוכניות הלימוד של אנגלית כשפה זרה למתכונת של לימוד מתוקשב/מרחוק. את המורים המלמדים מחליפים שחקנים, בדיוק כמו בנבואה האפוקליפטית במאמרי מ-2010 , וזאת בטוענה שהמורים אינם עוברים מסך.  התוכנית אמורה להעניק לסטודנטים אפשרות חינמית ללמוד את דרישות הקדם באנגלית למוסדות להשכלה גבוהה. פועל יוצא  של התוכנית הוא פיטוריהם של מאות מרצים לאנגלית שמלמדים היום את שפת האנגלית כשפה זרה.
ומי שחושב כמו יגאל חפץ שהמדינה והחברה תעצר במקצוע האנגלית כשפה זרה  טועה ומטעה, והוא מוזמן לראות כמה קורסים מתוקשבים פרחו במכללות ולא מהסיבה הנכונה- ז"א הקורסים לא עובדו למתכונת מתוקשבת , איש לא בדק איזה קורסים אינם מתאימים לדרך המתוקשבת ואיזה ראויים. המשתנה היחיד שעומד מאחורי הפיכתם של קורסים למתוקשבים הוא מחסור בכיתות, וחיסכון בכסף. לקורס מתוקשב רושמים 100 סטודנטים כאשר לקורס פרונטלי ניתן לרשום בין 30-50 , המרצה לא מקבל תוספת עבור "ערמת" הסטודנטים הנוספים, הסטודנטים מקבלים רמת קורס ירוד שאין להם שום יכולת לבטא את עצמם בע"פ, המתקשים בהבנת הנקרא אינם מסוגלים כלל להבין את הקורס וזה כמובן פוגע קודם כל במי שעברית איננה שפת אמו. כשמדובר בהכשרת מורים זה נזק בלתי הפיך, המרצים אינם יכולים להעביר חווית לימוד, עליה דיברתי במאמרי כמשתנה הכי חשוב בהוראה, ה"כלבים נובחים והשיירה עוברת".  מי שיעז לומר דבר מה נגד "הקידמה" יצלב ויוגדר כ"מפגר" תרבותי  כאשר המורים התומכים בתקשוב כמו יגאל חפץ לא מבינים שהם משמשים היום את הפלטפורמה שתזרוק אותם החוצה. אלו המורים שמקבילים לאותו מהנדס ישראלי במשכורת גבוהה, המכשיר את המהנדס ההודי (הזול), שיחליף אותו בתום ההכשרה. אנשי ההיטק יודעים זאת היטב , המורים עדיין לא.
אילו המהפכה הדיגיטאלית לא הייתה מצוייה בידיהם של אלו שמבקשים להרויח או בשפתם לחסוך משאבים יתכן שהיה נכון לשלב את המחשב אך יש לעשות זאת מהטעמים הנכונים ולא משום שכייף לילדים לשחק בטאבלט , כי הטאבלט יתיישן מהר מאד ומה תעשה אז? האם המערכת תהייה מסוגלת לממן את הלהיט הבא ? והשאלה האמיתית היא מה מאפשר הטאבלט שלוח וגיר לא איפשר וזה הדבר היחיד שיש לקחת מהתקשוב.
לסיכום
כל הקוסים האינטרנטים שנולדו עד היום נולדו ע"י תאגידים שביקשו להרוויח מכך ולא צלחו להחליף את המערכת הלימודית הקיימת  משום שהוא חסר את נשמת ההוראה 


תגובתו של אהוד בוחבוט 15.1.16

קראתי את המאמר וגם את התגובה של יגאל .

כאדם שמברך על אוטומציה כללית בחברה שלנו , אני מוצא עצמי די מבכה על אוטומציה בחינוך.

באופן כללי אני חושב שאוטומציה בחינוך היא אפשרית ביום שהמחשב יידע ליצור רמת דיאלוג ושיח ברמה של מורה , אולם אנו רחוקים מאוד מהיום הזה .

אוטומציה תשחרר בסופו של דבר את האדם מהעבודה ותיצור אדם חופשי אמיתי . לעומת זאת הכלכלה של היום חייבת אנשים עובדים כדי להתקיים, אך גם מתקיים בה קונפליקט גדול אשר יביא לסיומה .

העולם מתקדם לכיוון של אבטלה טכנולוגית בה המחשב יוכל לבצע את רוב העבודות . האבטלה הטכנולוגית תחולל ציבור מובטלים ללא יכולת להתקיים ובסופו שלדבר תתבצע מהפכה, על מנת להתאים שיטה חדשה לאדם .(ולא כמו היום מתאימים את האדם לשיטה )

נחזור לחינוך , 

האוטומציה בחינוך ממניעים ושיקולים כלכלים תיפגע אנושות בהשכלת הציבור והתוצאה תהיי ציבור מוחלש וקל לשליטה על ידי האליטות . ציבור שאינו יכול לחשוב בכוחות עצמו הוא הסכנה האמיתית של האדם מול האוייב הגדול ביותר (ואפילו האויב היחיד) שלו , האליטה התאגידית .

האוטומציה בחינוך  תהייה מקור  דרכו אפשר להעביר מסרים בעלי אינטרסים של האליטה התאגידית היישר אל מוחם הרך של הילדים הצופים . בדרך אולפן שישדר לכל טלווזיה בבית (כמו שתיארת במאמרך ). במהלך זה נוצר ניטרול מוחלט של חוות דעת נוספת בלתי תלויה השייכת למורה.

הוספתי עוד שני קישורים של זק פרסקו (מהנדס מכונות ומוגדר כמהנס חברתי ) המייסד של פרוייקט ונוס. פרוייקט ונוס קיים כ 40 שנה כדי לעשות חיפוש מהיר בגוגל.

https://www.youtube.com/watch?v=7drS2JMfwf8

https://www.youtube.com/watch?v=PLp5Gmsa_ws לצפות בזה קודם .

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים