פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


הגיאוגרפה כמעצבת תרבותית /ד"ר דליה שחף 2011
במאמר עמעמד המינים -עניין של גיאוגרפיה ניתנה סקירה על קצה המזלג להשפעתה של הדת על התרבות  בחברות השונות שעליה חייבים להוסיף את השפעתה של הגיאוגרפיה. הכוונה להשפעת האקלים והשטח על ההישרדות האנושית, אותה ניתן לחלק בצורה גסה  לחברה חקלאית-עירונית, וחברה נוודית.
החברה הנוודית יצרה מנהיגים לשעה ז"א בוחרים במנהיג על פי צורכי השעה. אלו נבחרו בצורה דמוקרטית על פי כישוריהם הפיזיים בד"כ, כמו השופטים בתקופת ההתנחלות, או הכליפים הערביים לאחר מות מוחמד. החברות החקלאיות היו זקוקות לידע מצטבר על מנת לנהל את השטח בו חייו ולכן היו זקוקים למלך-אל, ומלכותם הייתה חייבת לעבור בירושה מאב לבן על מנת לשמר את הידע ועל מנת להכין את המלך הבא עוד בחייו של האב.
היהודים היו עם של נוודים שהתיישב בסופו של דבר והחל לקיים חקלאות אבל האקלים בארץ נע בין תקופות גשומות שהתנאים היו טובים לחקלאות, לבין תקופות יבשות שהתנאים הכתיבו נוודות וגידול מקנה צאן. התנאים הגיאוגרפיים הללו יצרו יהדות שתרבותה מחולקת בין לוח שנה חקלאי, ומנגנון מיסוי חקלאי, של שלושה רגלים שבהם מביאים מיסים ומקיימים את הכוהנים והלווים, ומצד שני יש יחס עוין למלוכה.
אם נבחן את יחסם של היהודים למלכים נראה שהם לא זכו להערכה למרות שחלקם היה בהחלט מנהיג גדול בקנה מידה של העולם העתיק. במקום להתחנך לאורם של מלכים אלו אנו מתחנכים על משפט המלך (בשמואל א :ח' יא') שהוא דוגמא מופלאה ליחס השלילי למלוכה. שמואל מזהיר את העם "....את בניכם יקח ושם לו במרכבתו....ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאופות: ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו......וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם......" קשה לחבב מלך כששמואל מתאר אותו באור כל כך שלילי. ואם נחזור אל ספר דברים פרק יז פסוק טז נגלה מה הייתה דעתו של משה גדול הנביאים על מלך  עברי "כי תבא אל הארץ אשר ה אלהיך נתן לך וירשת וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבתי , שוםתשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך  לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא: רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד: ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים והלויים : והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלוהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם : לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מהמצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל" 
לא פלא שכמעט שום מלך לא עמד בציפיות הללו כי איזה מלך לא ירצה להרבות סוסים? ואיזה מלך לא ירצה להרבות נשים שהן הקלף הדיפלומטי של כל מלך? ואיזה מלך לא ירצה לחוש גבוה מעל עמו, ואיזה מלך לא אוהב הרבה כסף וזהב ? אין ולא היה כזה , אז אם אי אפשר אז לא צריך.ולא פלא ששמואל לא אוהב את רעיון המלך ואח"כ גם אינו אוהב את שאול.
אין ספק שדברים אלו חינכו את העם היהודי שאפשר ורצוי בלי מלך שמתנשא על העם. המלך הראשון שאול מצטייר רע מאד בעינינו דרך הכתובים, גם שאר המלכים כולל דוד ושלמה לא זוכים לתשבחות, אלא לביקורת נוקבת על כל מעשיהם, והמלך אחאב שהיה מאד מוצלח מבחינה מדינית וכלכלית "זכה" להשמצות בלבד וכל מעשיו המדיניים לא נחשבו אל מול העובדה שהעז לחמוד את כרם נבות היזרעאלי, ואיבזל אשתו, המלכה הצידונית ארגנה לנבות הוצאה להורג  במרמה. אליהו הנביא לא מוותר ומוקיע את אחאב על מעשהו "הרצחת וגם ירשת". אין ספק שכל עם אחר באותה תקופה היה רואה את מעשהו של אחאב כלגיטימי למלך,ואת התנגדותו של נבות כחוצפה אבל לא בעם היהודי.
כאשר אתה בן הדת היהודית, גם אם הנך חילוני אתה יונק את השוויון מחלב אמך ולכן אתה רגיש לכל מעשה של אי צדק .עובדה היא שהישראלים מקטרים על חוסר שוויון הרבה יותר מכל חברה אחרת בעולם, למרות שמעשי השחיתות בארץ לא עולים על אלו שבמקומות אחרים! ההבדל הוא שבארץ כל ניסיון לזכויות יתר מעלה את חמתנו, לעומת זאת באנגליה אנשים נולדים למעמד, והם מקבלים את אי השוויון כחלק מרצונו של האל וכחלק מחוקי הטבע כמו שהשמש זורחת בבוקר והם לא נזעקים כשפלוני מקבל זכויות יתר. ההבדל ביחס למלכים באירופה הנוצרית לעומת העדר שרידים של מלכים בעם היהודי (אפילו לא מהמלך שלמה שנחשב למלך בה' הידיעה) מסבירה את חוסר היחס שהיה לעם כלפי המלוכה, יחס שניתן לראות אותו היום כלפי מנהיגי העם.
מערכת החינוך תעשה מאמצים אדירים ליצור אינטגרציה (שילוב), שלעולם לא תספק את הציבור. יושקעו כספים מרובים בכל תלמיד על מנת שישיג תעודת בגרות וגם זה לא יהפוך אותנו למרוצים, תסגרנה מגמות מקצועיות כי הן חשודות בבניית מעמד נמוך ללומדים בהן,   וגם זה לא יספק את הציבור. המשפט הישראלי השגור "למה מי אתה" הוא תמצית היהדות , כל אחד רואה עצמו שווה לאחר ולא משנה אם האחר הוא ראש הממשלה או השכן המיליונר ממול.
בניגוד למצב אצלנו החברה היפאנית היא חברה מעמדית מאד על פי דת השינטו האלים נקראים "קמאי" שפירושו "עליון" והם למעשה תמצית כל הדברים האצילים ביקום. "קמאי" יכולים להיות תכונות הפוריות וצמיחה, תופעות טבע כמו שמיים ארץ, שמש, הרים , גשם, עצים או דמויות של בע"ח וגם נשמותיהם של אבות בעיקר נשמתם של המלך והאצולה. "קמאי" יכולים להיות גם דמויות מופת וגיבורים אך גם רוחם של המקצועות השונים מאין מוזות. כשהיפאנים ניסו לאחד את השבטים היפאנים איחדו גם את האלים המקומיים השונים תחת מרות אלת השמש. דת השינטו מצטיינת בצניעות ופשטות וטהרה והפולחן מצטיין בכך שסומכים על הפרט שיתנהג כראוי כי המערכת מבוססת על קדושת השבט לעומת אפסות הפרט. הגישה הזו תרמה לשלטון הפיאודלי את הכוח לדכא את יזמת היחיד וחופש הפרט. גם אימוץ הבודהיזם בשלהי המאה ה-6 לא שינה את הדבר במהותו. המלך היפאני הוא מצאצאי אלת השמש ומאחר ויפאן לא נכבשה מעולם ע"י זרים, עד הכיבוש האמריקאי בסוף מלחמת העולם השנייה, הרי שלא הייתה שום סיבה שהיפאנים ישנו את דתם כי הם לא הושפעו משום גישה אחרת מלבד הבודהיזם שאותו אמצו אל ליבם. כך שהמלך היה מצאצאי אלת השמש והמעמדות ביפאן שלטו בכוח הרעיון שהפרט תפקידו לשרת את החברה. כאשר ארה"ב כבשה את יפאן וכפתה עליה דמוקרטיה הפכה הדמוקרטיה לכלי ניהולי, אך מתחת לפני השטח המשיכו אנשים לציית למעמדות העתיקים שאליהם השתייכו. האצילים שפעם שלטו בכוח הגדרתם כאצילים, נאלצים היום להשיג את מעמדם דרך מסננת ענקית של בתי ספר יוקרתיים. לבתי ספר אלו יכולים רק הטובים והצייתנים ביותר להתקבל . מאחר ובני המעמדות הגבוהים אינם זוכים במשרות הללו באופן אוטומטי כמו בעבר הם אינם ומצד שני הם אינם מוכנים לוותר על המשרות הגבוהות וההכנסה שמתלווה אליהם הם במרוץ מטורף שמתחיל בשיעורים פרטיים לעובר בבטן אמו, בתי ספר פרטיים לתינוקות כאשר המתמודדים הם בעלי המעמד הגבוה. הורים שאין להם הכסף להכשיר את ילדיהם בחינוך הבלתי פורמלי, מראש לא יזכו להגיע לבתי הספר היוקרתיים, וממילא לא יקבלו את המשרות הנחשקות. וכך תחת האצטלה של דמוקרטיה ממשיך להתקיים המאבק לשמר את המעמדות המסורתיים שהיו בעבר כאשר לעם היפאני יש עניין לשמרו.
דרך זו יוצרת חינוך מאד אלים כמעט ספרטני שהתחרות בו בלתי נסבלת וילדים נפסלים בדרך על כל פרט שולי, כי בצמרת אין מקום לכולם, הדרך להדיח מישהו מהתחרות האכזרית אינה בוחלת בשום אמצעי הורים טוענים ששיטת הלימוד היפאנית אינה יעילה, עושים הכול כדי שבן ינצח במרוץ, והאם  מודה שהיא עושה זאת מחשש לתגובתה של חמותה שתאשים אותה בכישלון. בנות נאבקות גם הן ללמוד בבתי ספר יוקרתיים אבל אין להן מקום במשרות היוקרתיות, הן נועדו לגדל את הדור הבא של הבנים שיתפוס את התפקידים הנחשקים.
במילים אחרות החברה היפאנית תעשה הכול לשמר את המעמדות העתיקים והדמוקרטיה המודרנית, שנכפתה על יפאן עם הכיבוש האמריקאי במלחמת העולם השנייה היא דמוקרטיה למראית עין. מתחת לפני השטח מה שמכתיב את מערכת החינוך היפאנית זה הרצון  לשמור לבני המעמדות המסורתיים את השלטון ואת ערכי הצייתנות המסורתיים לעם הפשוט יותר . יצירתיות וביטוי עצמי חופשי הם בגדר פשע שיש לדכא עד עפר. רק מי שמציית ומשמר את מה שהיה הוא זוכה לאהדה. מי שמגלה חשיבה חופשית יצפה לכך שהחברה תקצץ את כנפיו, כדי שלא יוכל לעוף ולהפריע למערכת המסורתית להמשיך הלאה. לדעת היפאני -סדר זה הוא העולם האמיתי ומעמדות הם חלק מחוקי הטבע כמו רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש.
 

 
 

לייבסיטי - בניית אתרים