פשטות

פשטות היא היופי
פשטות היא התיחכום האולטימטיבי/לאונארדו דוינצ'י

מקום פשוט לחינוך תרבות ואמנות

 

7. גלרייה לאומנות הנשק העתיק-ע"ש יעקובי יוסף ז"ל  |  8. הערכה חליפית-מבחן תלת שלבי- מה זה?  |  10. פשטות-מהספרים  |  11.פשטות מהסרטים  |  12. פשטות בצבעים  |  13. בעלי קושי בעיבוד חושי-יש דבר כזה  |  15."חמולה" מקום טוב לגדול  |  18. פעוטונים מציאות אפורה בעטיפה ו ... דה-ד"ר דליה שחף  |  18.זוגיות-לא מה שחשבתם-גילוי נאות  |  19.האישה הישראלית מעידן של שסע עדתי לעידן של שסע מיגדרי  |  46.לטייל עם סבא שומיק  |  מצבות מדברות אל העתיד  |  רמזים , ראיות, ושאלות שמאחורי מצבות  |  


 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


ניתוח מאמרו של טרנר-ניעות חסויה מול ניעות תחרותית/ ד"ר דליה שחף 1.1.13
מותר לצטט, לשכפל ולהפיץ פרסום זה תוך ציון מקור המידע ושם הכותבת


 
טרנר, ר'. (1986)דרכי התקדמות חברתית באמצעות חינוך-ניעות חסויה וניעות תחרותית. בתוך: ר', שפירא.,ר', פלג. (1986). הסוציולוגיה של החינוך.ישראל: עם-עובד. ע' 235-217.
 
א.המאמר עוסק בדרכים לניעות חברתית כאמצעי ליצירת הנהגה בחברות השונות, כאשר טרנר בוחן את הסוגיה בתרבות האנגלית ובתרבות האמריקאית. אנו מתעמקים במאמר על מנת לשאול את עצמנו למי שמשתי התרבויות הללו אנחנו הישראלים  דומים והאם השיטה  שאותה אנו מחקים אכן נראית לנו בבחינה מחודשת מתאימה.
להקות, עדרים וחברות של בני אדם זקוקות לניסיון מצטבר על מנת לשרוד. הניסיון מצטבר באופן טבעי אצל המבוגר שחי מספיק שנים ושרד מאבקים שהפכו אותו למדריך הרוחני או המדריך המעשי של הצעירים ממנו ,כמו גם לנהל את אלו הפחות מנוסים שסביבו.  בעל הניסיון הוא  המנהיג הטבעי. פעם קראו להם -זקני העם, זקני הכפר. הביולוגיה העניקה לזקן, באדם ובבעלי החיים סימן היכר, את  שער שיבה על מנת שניתן יהיה לזהות אותו בתוך העדר שסביבו. מאחר ובטבע שורדים מעט זקנים הרי  שמי ששרד הוא בהחלט ראוי להנהיג.
 
א.1. למה כדאי להרחיב בנושא המנהיג בטבע?
כי הצורך בניסיון של אחרים על מנת להצליח כעדר או  כעם היא הסיבה שבכל חברה נוצרת פירמידה שבתחתיה נמצאים הצעירים הבלתי מנוסים או אלו שהגיל לא העניק שום יתרון, ובראש הפירמידה עומד מנהיג או קבוצה מנהיגה שמנהלת את כל העדר כשכולם תלויים בכולם להישרדותם. חברות של בעלי חיים, כמו של בני אדם, יכולים להסתדר בפירמידה בעלת מס מדרגות רב כשכל מדרגה היא מעמד חברתי-כלכלי, ויש חברות שיש בן מדרגות מעטות. יש חברות שהמדרגה סגורה, אין יוצא ואין בא, כמו הקסטות בחברה ההינדית בהודו,  ויש חברות שמדרגות המעמד מאפשרות לנוע ממדרגה למדרגה . כמו בחלק מהחברות הדמוקרטיות המערביות.
בחברה האנושית המודרנית אין דיי בניסיון שבא עם הגיל על מנת להפוך למנהיג. מטלות ההנהגה דורשות מיומנויות רבות בהתאם לאזור הגיאוגרפי, לדת, ולכלכלה.
 
א.2. איך נוצרת הנהגה באנגליה ואיך היא נוצרת בארה"ב?
טרנר טוען שההנהגה נוצרת על פי נורמות עממיות המגדירות את האופן המקובל של ניעות כלפי מעלה, כשבחברה המודרנית זה מתעצב  בביה"ס ולהפך.
הנורמה העממית באנגליה היא –ניעות חסויה
הנורמה העממית בארה"ב היא ניעות תחרותית.
 
א.2.א. ניעות תחרותית-בחברה האמריקאית שבה קיימת ניעות תחרותית השגת מעמד גבוה היא פועל יוצא ממאמציו של הפרט. התחרות מתנהלת על פי כללים של "משחק הוגן", שבו המתחרים חופשיים לבחור את הדרך בה הם רוצים להתמודד על השגת ההנהגה (הנהגה פוליטית, ספורטיבית, כלכלית , צבאית וכו'). ומאחר והמפתח לפסגה אינו נמצא בידיו של איש , זה אומר שאף אחד אינו יכול לעצור אותך מלנסות להגיע לפסגה למרות שאינך יחיד במאבק על היעד שבחרת להשיג.
 
א.2.ב ניעות חסויה-באנגליה  בפסגה כבר יושבת קבוצת עלית שהגיעה לשם לפניך ובידיהם המפתח לאפשר לך להיכנס, או להשאירך בחוץ. אותה אליטה שיושבת בפסגה אינה מחכה שבודדים יגיעו אליה בזמנם הרצוי, כי כל אליטה יודעת שאם היא חפצה חיים עליה  להכשיר מחליפים בזמן המתאים ובכמות המתאימה. לכן  היא בוחרת את ממשיכיה בהנהגה כשהם עדיין מאד צעירים ומאד רחוקים מהצורך לרצות להגיע לפסגה. אותם צעירים יבחנו על הפוטנציאל הגלום בהם ואלו שיעמדו במבחנים יופרדו מבני גילם ויחלו בהכשרה שתוביל אותם בסופו של דבר אל הפסגה. הבחירה במועמדים לצמרת היא על פי היכולת לנבא את הפוטנציאל הגלום, מי שלא נבחר בשלב מוקדם לא יוכל להשיג את כרטיס הכניסה מאוחר יותר  גם אם יתאמץ מאד או ישכלל את ביצועיו בעתיד. ניעות חסויה היא כניסה למועדון פרטי שכל מועמד מקבל חסות של מי שכבר נמצא בצמרת ואלו בלבד יחליטו מי ראוי להיכנס. ניעות חסויה היא נורמה טבעית באנגליה, וניעות תחרותית היא נורמה טבעית בארה"ב , למרות שבשתי הארצות יש גם מצבים של שילוב של שתי צורות הניעות, לדוגמא בארה"ב הכנסייה מתנהגת בניעות חסויה, ולמרות זאת כשיש נורמה שלטת היא כופה את עצמה גם על אלו שאינם אוהדים אותה.
 
א.2.ג. ניעות תחרותית
כפי שמרמזת ההגדרה הניעות התחרותית מקבילה לאירוע ספורטיבי. הרבה מתחרים ומעט זוכים ב"פרס" . התחרות חייבת להיות הוגנת מן הבחינה שנקודת המוצא לתחרות שווה, והזוכים חייבים להשיג את הפרס בכוחות עצמם.  ז"א איש לא יכול לתמוך או לסייע  בעלייה לפסגה. חובה להבהיר שהזוכה איננו בהכרח המוכשר ביותר אלא הראוי ביותר, ז"א זה שריכז את כל הכוחות והמזל על מנת לנצח, וזה יכול להיות אחד בעל מנת משכל בינונית שבעזרת חריצות, העזה, אומץ ולקיחת סיכון מוצלחת זכה בהערכה רבה, ואילו מתחרהו המוכשר הנבון והמשכיל לא זכה. בדרך זו בכל יום יכול לקום "מלך" חדש שמדיח את קודמו מכיסאו.
 
א.2.ד. ניעות חסויה
בשיטת הניעות החסויה דוחים את התחרותיות ובמקום זה מפעילים ברירה מבוקרת  של המוכשרים בחברה. אנשי האליטה וסוכניהם מאומנים היטב כיצד לאבחן את התכונות המצופות מהמועמדים להיכנס למועדון "הפסגה", וכאשר הם מגלים את בעלי התכונות המתאימות הם בוחרים בהם ומתחילים לחנך אותם לאורך כל שלבי החניכה לאותם נושאים ומיומנויות שנדרשים כמו לשמור על האינטרסים של אלו שכבר נמצאים בפסגה ז"א הצטרפותם לאליטה איננה דוחקת את רגלי אלו שכבר שם.
 
א.2.ה. ניעות תחרותית-
בניעות תחרותית אין ועדות קבלה שבוחנות תכונות ולא תמיד מבינים למה פלוני הצליח יותר מחברו, מאחר ואין קריטריונים יש צורך בסימני היכר  על מנת שהחברה תוכל לזהות את המוצלחים. וסימני ההיכר הללו חייבים להיות מוחצנים כמו מכוניות מפוארות, בית מפואר במקום נחשב, בגדי מותגים שכולם (ההמון הנבער והמשכילים) יוכלו להות בעזרתם את המוצלח.
 
א.2.ו. ניעות חסויה
בניגוד לניעות התחרותית הנבחנת בסממנים חיצוניים הניעות הסמויה אינה זקוקה להכרתם של ההמונים. הנבחרים של הניעות הסמויה צריכים רק להכיר זה את זה . ז"א את סימני ההיכר של המוצלחים בניעות הסמויה יכולים להכיר רק בני האליטה שחונכו כמוהם ויכולים להבין  ולהבחין במעלות אינטלקטואליות, מעלות ספרותיות, ואומנותיות. כך שמי שאין לו את התכונות הללו לא יוכל לעולם לתבוע מקום בצמרת הסמויה.
 
א.2.ז. . ניעות תחרותית
הבעיה של הניעות התחרותית שאין בה שום תחושת בטחון בהישגים שנרכשו בעמל רב. מה שהשגת אתמול יכול להיות בלתי רלוונטי מחר כי התחרות נמשכת לאורך כל החיים ולאורך כל התחרות אינך יכול להיות בטוח שאכן תגיע לפסגה אלא כשהתחרות הסתיימה, ואם זכית בפסגה,ף אתה עלול להיות שם רק כל עוד לא הודחת  ע"י זה שטוב ממך או חזק ממך או נחוש ממך, וזה לאחר שכבר חשבת שהפסגה בידך. זו הסיבה שניעות תחרותית מלווה בהרבה פחד ובאלימות שהיא תוצאת הפחד.
 
א.2.ח. ניעות חסויה
בניעות הסמויה מאחר שהעלית בוחרת את המועמד מראש וגם מספר המועמדים הדרושים ידוע מראש, אין חשש שהמאמץ שעשית כל הדרך לפסגה ילך לטמיון, ואף מועמד לא יעקוף אותך בסיבוב. הניעות הסמויה משקיעה הרבה בבחינת כשוריהם של המועמדים , ולכל עלית יש את מנגנוני הבחירה שלה, וזה שיבחר כבר יעבור הכשרה שתגרום לו להיות נאמן לעלית ויעמוד ביעדים שהציבו עבורו.
 
א.2.ט .הניעות התחרותית
זו אינה קובעת מראש מי יגיע לפסגה וכך נותר המסלול אל הפסגה פתוח גם לאלו שהבשילו מאוחר, מה שלא מונע מהם להיכנס ולהתמודד על הפסגה כמו אלו שהיו שם הרבה לפניהם (זה מתאים מאד לחברה בה יש עולים חדשים שלוקח להם זמן עד שהם מרגישים בטוחים להתמודד עם הותיקים)
 
א2.י. ניעות חסויה
 בניעות חסויה האפשריות נסגרות או מתמעטות לאחר ש"צידי הכישרונות" סיימו למיין והמועמדים נבחרו. משם והלאה העלית שולטת בהכשרתם של המועמדים ובתוצאות ההכשרה. יחד עם זאת ערכי העלית מחלחלים אל ההמון שנוטים ליחס לאינטלקט, לאומנות  יחס של כבוד כשבניעות התחרותית אין כבוד לערכים אסטטיים, ומה שקובע זאת תרבות הצריכה, ז"א כמה אני יכול לבזבז ולא עד כמה אני אינטלקטואל או אסטטיקן.
 
 ב. היכן מתפתחת ניעות תחרותית והיכן ניעות חסויה?
ב.1.הסיבות לשונות בניעות תלויות בגיאוגרפיה, בדת החברתית ובנסיבות ההיסטוריות. כשמשווים בין ארה"ב ואנגליה , אין שונות גיאוגרפית רבה מלבד הגודל, ואין כמעט שונות דתית. ( הדת האנגליקנית זהה כמעט עם דת הרוב בארה"ב שהיא הדת הפרוטסטנטית.  {בארה"ב 56% פרוטסטנטים, 28%קתולים. באנגליה 43% אנגליקנים ו8% קתולים ו-31% אתיאיסטים]). כך שצריך לחפש את השונות בגורם אחר שאינו הגיאוגרפיה ואיננו הדת. הגורם שאכן יכול להסביר את השונות הוא העובדה שארה"ב היא ארץ של מהגרים (כמו ישראל), שכתוצאה מכך שתושביה מגיעים מתרבויות שונות בעולם שהמכנה המשותף היחיד לכולם הוא הרצון להשיג יותר מאשר היה להם בארץ המוצא. זה מבטיח מראש שתיווצר חברה תחרותית כי למרות שארה"ב מכונה ארץ האפשריות הבלתי מוגבלות , עדיין המשאבים מוגבלים ויש מי שלוקח מהם יותר מאחרים.
ב.2. לעומת ארה"ב אנגליה היא ארץ יציבה  הבלתי מרוצים שהיו בה היגרו לארה"ב.  אנגליה היא  ארץ שיושבת על אדמתה מימים ימימה ומשאבי הארץ התחלקו לפני דורות רבים על פי הכוחות שהיו בידי האנשים בראשית התהוותה. אותה עלית ראשונית דאגה לחנך את העם לקבל את המצב שבו יש עלית ויש פשוטי-עם והדרך אל הפסגה היא מונופול של העלית המחליטה מי שיזכה בשדרוג מעמדי. העלית דואגת גם למנוע כל אפשרות של מהפך מעמדי גם כאשר האריסטוקרטיה האנגלית (ששאבה את מעמדה מהבעלות על הקרקעות)  הוחלפה ע"י בעלי ההון התעשיינים. החילופין נעשה בדרך של ניעות סמויה ואיש מהאריסטוקרטים לא ניזוק וראשו לא נערף כפי שזה קרה  במהפכה הצרפתית.
 
ב.3. איך המערכת עובדת?
נאמנות לרעיון –הסכמה לרעיון המעמדות.
ז"א המעמד המקופח, זה שנשאר מאחור ולא הגיע לפסגה ואולי לא נע לשום מקום מבסיס הפירמידה, היה חייב להסכים להישאר במצבו והוא צריך להסכים לעובדה שאחרים מקבלים יותר מהעוגה הכללית.  צריך להזכיר לעצמנו שהנהגה היא גם אחריות שלא כל אחד מעוניין בה ולכן אנו מוצאים מקרים רבים שאנשים אינם מעוניינים להנהיג ושמחים שמישהו אחר לוקח זאת על עצמו.
ב.3.א  את רעיון הנאמנות לרעיון המעמדות קל יותר לקבל בניעות תחרותית כאשר אומרים לכולם שהפסגה איננה רכושו של אף אחד ומי שיעשה מאמץ ויעבוד קשה סיכוייו כמו של כל אחד אחר להגיע לפסגה.  (מי שמביט על רעיון מהצד רואה שזאת אוטופיה ז"א המציאות היא שאין קשר לרוב בין מאמץ להישגים). האוטופיה הזאת מזינה את כולם בשלב מאד צעיר ומעניקה לגיטימציה לשיטה התחרותית, למרות שכולם רואים סביבם את אלו שהפסידו במרוץ לפסגה, אך הם מנחמים את עצמם שהמפסידים הרבים שסביבם הם סתם בטלנים שלא התאמצו מספיק. התחושה שהמנצחים הם בשר ודם כמוני וכמוך מזינה את האמונה/אוטופיה שכל אחד יכול להצליח.
כדי למנוע מרד בקרב הרוב המקופח (דבר ששנוי במחלוקת אם הם בכלל מקופחים), חייבים למשוך את המתחרים עד השלב שבו המתחרה יהיה כבר כל כך מחויב לשיטה ולמערכת, שגם אם יפסיד לא ישנה את דעתו. דוגמא מצוינת היו הקומוניסטים מחוץ לברה"מ (גם בארץ), ששמעו על הזוועות שזה עשה בשם הקומוניזם, וסרבו לראות או  לבקר את מעשיו  גם כלא נשקפה להם סכנה אישית .
השיטה התחרותית מגדילה לעשות בכך שהיא מעמידה את אלו שאינם רוצים להשתתף בתחרות באור שלילי ז"א היא מכנה אותם בטלנים ויוצרת דלגטימציה סביבם כך שכל ה"לא יוצלחים" הללו שאינם נשמעים לדינאמיקה החברתית לא יוכלו ליצור קבוצה שתתחרה בחברה השלטת. כאשר קורה ובכל זאת מתארגנות קבוצות וסוטות מהנורמה המקובלת, הן על פי רוב מקבלות הגדרה של "מתנגדי הסדר המקובל" ובעיקר מאשימים אותם כמאיימים על המוסר, ולא אומרים בפה מלא שבעצם הם מאימים על המערכת המעמדית. כי הדרך להשיג את המעמד היא תחרות.
 
ב.3.ב. במערכת החסויה אין חשש ממרד או מהפכה חברתית יש חשש מעלית מתחרה , והדרך לשמור על סדר המעמדות הוא בהכשרתם של ההמונים לראות את עצמם בלתי מוכשרים לנהל את החברה ( כמו בספר "מרד הנפילים" מאת איין ראנד). וזאת משום שהם שונים מהאליטה ואינם נגישים ללמוד את מה שנדרש על מנת להנהיג חברה . העובדה שממינים את הילדים מגיל צעיר ומפרידים מהם את אלו הראויים להתחנך על ברכי העלית , מלמדת את כל השאר מוקדם מאד להכיר בנחיתותם ומיד מסייעים  להם לתכנן את עתידם ה"מציאותי" . דרך זו ממעיטה הפחת תקוות-שווא או יצירת מנהיגים מתוסכלים שיקראו תגר על האליטה הקיימת ויזדקנו כשלא הצליחו לעשות דבר. קיימת אפשרות נוספת לפתח שיטה שתמנע מההמונים להגיע אל המקצועות והכישורים הדרושים לעלית, וכך לא יצטמצם הפער בין ההמון לעלית. ניתן לעשות זאת ע"י שיטות הרתעה שונות, כמו שכ"ל גבוה במיוחד, מס מקומות מצומצם וכו'.
דרך נוספת היא להקיף את העלית במסתורין. מסתורין מעניק להמונים תחושה שיש פער אנושי חברתי הרבה יותר גדול ממה שיכול להיות באמת בין העלית להמון.
אך הצימוק שבעוגה היא תכונה האבהות שמפתחים אצל בני העלית כלפי הנחותים מהם. אבהות שבאה יחד עם אלטרואיזם ז"א הרבה נדבנות מצד העלית לפרויקטים עבור ההמון הנחות. כל זה לצד שיכלול וליטוש המיומנויות האינטלקטואליות, האומנותיות של העלית. מצב של שקט חברתי יתקיים כל זמן שההמונים יכירו בנחיתותם והעלית תנהג באבהות ואלטרואיזם ותשמר את האיכויות המיוחדות שלה.
ב.3.ג. ניעות תחרותית –  מצב שבו אי אפשר להגיע אל המנוחה והנחלה ובמקום שכל הצלחה תהיה בראש ובראשונה הישג, אין היא אלא הכשרה למשתתף להתחרות כעת בשלב הבא שמטבעו הוא קשה יותר. ומאחר ואין מבחן מוסכם שהופך אדם לעלית  הדבר היחיד שקיים זה הערכת ההמונים שמכתירים את מלכם. הערכת ההמונים גם  מרסנת את העלית התחרותית מפני ניצול יתר של מעמדה כי הערכת ההמון ניתנת למי שמגלה אחווה עם ההמונים ז"א מי שמתנהל כשווה בין שווים בניגוד לאבהות ולאלטרואיזם שבניעות הסמויה.
 
ב.3.ד.יש לציין שבשתי השיטות עלולים לצמוח שליטים אכזריים או נוכלים אבל בשיטה התחרותית זה נפוץ יותר משום שהשיטה מעניקה ציון גבוה לערמומיות ולהצלחה חסרת מעצורים מוסריים (משה דיין הרמטכ"ל ושר הביטחון הנערץ על הישראלים היה ערמומי, רודף נשים וגנב ארכיאולוגיה). ואילו בניעות החסויה  זה יכול לקרות כאשר אחד מההמון הצליח בכל זאת התקבל אל העלית, ("החיפושיות" למשל),   או כשאחד המועמדים שנבחרו נפסל מלהגיע ולהשתייך לאליטה, זה עלול להפוך אותו למתנגד ולמטיל ספק בשיפוטה של  העלית. הטלת ספק ב"אלוהותה" של העלית היא הסכנה הגדולה ביותר לעלית ששולטת בזכות היותה "כל יודעת" במקרה כזה עלולה העלית לנסות לתת למרדן חסות על מנת למנוע ממנו להכפיש וזה מצידו עלול לנצל את מצבה העדין של העלית ולהמשיך לסחוט אותה.
 
ג. מערכת החינוך    
מערכת החינוך היא הכלי שבו משתמשת החברה בעלת נורמה-אידיאולוגית , לעצב את הדור הבא למטרותיה.
כיצד פועלת מערכת החינוך העל פי דעתו של טרנר
1. העלמת האופציות שאינן מתאימות לרוח הנורמה אותה רוצים להכיל
2. הכוונת הילדים כך ששיפוטם יהיה חיובי כלפי הנורמה אותה עליהם לקבל –ז"א דאגה לנטרל התנגדויות רציונאליות ורגשיות.
 
ג.1.איך עושה זאת חברה תחרותית?
.ג.1.א. ארה"ב מיישמת את הנורמה התחרותית כך שתלמידי התיכון לומדים בסוג של בתי ספר מקיפים ז"א לא מפרידים חברתית את התלמידים הטובים מהנחשלים, וזאת על מנת להעמיד מול עיני הנחשלים את הדוגמא של אלו שמצליחים ולשנן להם שקיימת אפשרות לניעות ז"א אם רק תתאמצו תוכלו להגיע לכיתות של הטובים/מצוינים. כל זה מכוון להציג את רעיון ההזדמנויות הבלתי מוגבלות,  והיכולת לנצל הזדמנות שתלויה ביוזמת התלמיד ז"א באחריותו בלבד...(כמה פעמים שמעתם את זה גם כאן בישראל ממוריכם ומהוריכם?, וכמה פעמים שמעתם את עצמכם אומרים זאת לתלמידיכם ולילדכם?????.).
ג.1.ב באנגליה, למרות הפתיחות שהחלה במאה השנים האחרונות, כל צעד של פתיחות שנעשה דאג במקביל למיין את התלמידים המבטיחים ולהעניק להם הכשרה מיוחדת שתתאים למעמד הגבוה–העלית לכשיתבגרו.
לפי חוק מ-1944 באנגליה נבחרים כל שנה מיעוט של ילדים על פי בחינה שנקראת : אחת עשרה פלוס  , את הנבחרים מנווטים לתיכון העיוני, כל שאר התלמידים מולכים לתיכון המודרני או לתיכון הטכני. הסיכוי להגיע למכללה  מהתיכון המודרני והטכני מזערי. בתי הספר העיוניים מספקים חינוך באיכות גבוהה שמתאימה לשיטת הניעות החסויה, הפתיחות שצוינה לעיל היא בכך שבניגוד לעבר, כל ילד יכול להיבחר על פי בחינת "אחת עשרה פלוס" , גם אם הוא בא מרקע משפחתי של עובדי כפיים. אם יצליח ישלח לפנימייה שתדאג לעתידו. מי שלא נבחר לפרויקט יתקשה מאד להשיג את שנדרש על מנת להגיע ללימודים גבוהים
.
ד.למה דואגת השיטה שמי שלא נבחר לא יגיע לאוניברסיטה?
כדי שלא ייוצר מעמד של צעירים שהם בעלי מיומנויות אינטלקטואליות של עלית, אך ללא מעמד של עלית ז"א ללא פטרון מהמעמד הגבוה שתומך בו, כי צעירים כאלו עלולים להפוך ל"צעירים זועמים" וזה מאד לא נוח בחברה שמקפידה על יציבות מעמדית.
 
ד.1.ניעות תחרותית
בבסיס השיטה נמצא רעיון שאדם משכיל נחשד שהתקדם מבלי שהיה ראוי באמת ז"א הוא לא השתפשף בחיים האמיתיים. בארה"ב הנורמה היא אמת מידה בינונית לידע אנושי כללי. על מנת שלא תוצר ניעות דמוי חסויה, לא מאפשרים לטובים לנוע מהר מדי ולמעשה התמיכה המסיבית היא בנחשלים!!!!!, כדי שלא יתייאשו ויצאו מהמרוץ, כי בלי הנחשלים לא ניתן לזהות את המוצלחים שהרי הצלחה היא יחסית. (זה דומה לעובדה שהנוצרים האנטישמיים הגדולים ביותר דאגו לא לגרש את היהודים מקרבם, ולהחזיקם בעליבות נוראה, וזאת  על מנת שהנוצרי העלוב ביותר יוכל לראות עצמו עליון לזה שאינו מאמין בישו –עלוב יותר ממנו, כך  הבין שלהיות יהודי זה הרבה יותר גרוע.) מצב זה של האדרת הבינוניות ממשיך בארה"ב למרות המכה שקיבלה ארה"ב בשנות ה-60 כשבריה"מ השיגה את ארה"ב  במרוץ לחלל ושלחה לפניה את "הספוטניק" . ארה"ב לא שינתה את שיטתה החינוכית ובמקום זה הבינה שהיא יכולה לקנות מוחות ראויים שצומחים במקומות אחרים בעולם. ארה"ב עושה זאת גם היום. החריצות של תושביה מניבה כסף ובכסף אפשר לקנות כל מדען דגול כמו איינשטיין היהודי  או את היהודי אופנהיימר ממציא פצצת האטום. בארה"ב האוניברסיטאות מחזרות אחר הסטודנטים כמו בארץ, ומציאות מכינות כ"הזדמנות שנייה" שמאפשרת לחלשים להתקבל לאוניברסיטה המנוהלת בשיטה התחרותית. בשיטה התחרותית  הסטודנט נבחן כל הזמן ומדורג מחדש, מעטים זוכים בציונים גבוהים והרוב נותרים בינוניים.
 
ד.2. ניעות חסויה
באנגליה "הברירה הטבעית" נעשתה כבר בגיל צעיר הרבה לפני הכניסה לאוניברסיטה ולכן אין כמעט מבחנים בשנה הראשונה ומספר המסיימים באחוזים את המכללה/אוניברסיטה גבוה לאין שיעור ממספר המסיימים בארה"ב. באנגליה מערכת ההשכלה הגבוהה מותאמת כך שהסטודנט לא יעבוד ויתרכז בלימודיו (או שהוריו יכולים לממן או שהוא מקבל מלגות ריאליות שמכסות את כל צרכיו באמת.) , האוניברסיטאות באנגליה מתנגדות לעבודת סטודנטים ומתירה זאת אך ורק במשך חופשת הקיץ בת 4 שבועות .
 
ד.3. ניעות תחרותית האוניברסיטאות בארה"ב  מעניקות  מעט חינוך לאינטלקטואליות ויותר  חינוך מעשי כשהסטודנטים עובדים ומי שעובד קשה יותר מוערך יותר. אם אתה לומד הנדסה מן הראוי שתצליח  קודם כטכנאי פשוט, ואם רצונך להיות איש עסקים ראוי שתתנסה קודם כזבן. אי לכך הסטיפנדיות בארה"ב-המלגות הן דלות ואינן מאפשרות קיום ללא עבודה, כמו בארץ.
 
ד.4. הסתגלות
ההסתגלות בשיטת הניעות החסויה היא די חלקה . אין הרבה בעיות כי המועמד הוכשר להתנהל בקרב העלית וזה מה שהוא אמור לעשות .לעומת זאת,  מי שמוכשר בניעות תחרותית נמצא כל הזמן במצב של אי ודאות כי עליו להתנהל בקרב אליטות ולדעת כיצד עושים זאת ובמקביל עליו להתנהל בהמון הפשוט. מה שקורה בסופו של דבר שזה שחי בשיטה התחרותית די מבולבל ואיננו יודע למה לצפות משום שמערכת הכללים משתנה כל הזמן על פי מי שעומד בראש הפירמידה. אז הדבר היחיד שאפשר אולי להכשיר אותך בשיטת הניעות התחרותית הוא ל"הערכה חברתית" ז"א איך להיות מקובל (אינטליגנציה רגשית לעומת אינטליגנציה IQ–מוכר לרובנו מהמציאות בה אנו חיים) ז"א להכשיר את הצעירים להסתדר עם בני אדם ולהבינם.
 
ה. לסיכום
ניתן לומר שהחברה האנגלית מסודרת ולכן הניעות החסויה מלמדת טוב יותר להתמודד עם היציבות החברתית.
הניעות התחרותית טובה לחברה האמריקאית כי היא מכוונת טוב יותר לעולם בלתי ודאי ופחות מסודר, שזאת המציאות האמריקאית.
 
ה.1. ובישראל?
כמו תמיד אנו מעתיקים מתרבויות אחרות ונופלים בין הכיסאות.
ההיסטוריה שלנו הייתה בעלת ניעות חסויה, גם בתחילתה של הציונות הייתה ניעות חסויה, גם אם האליטה הייתה  נגועה בסוציאליזם, הם  עדיין היו תלמידי חכמים שהתפקרו והעריכו מאד אינטלקטואליות. בהמשך השנים הניעות הפכה לתחרותית כי היה מי שחשב שזה מתאים לחברת מהגרים, ואכן היינו חברת מהגרים אלא שבשונה מארה"ב ואוסטרליה היינו עם מהגרים שהיה לו מכנה משותף רחב של שפה ודת משותפת, ולא נאלצנו להתגבש מאפס אלא חזרנו להתגבש על טריטוריה כשאלפיים שנה יצרנו תרבות משותפת למרות הפיזור. עקרונית היהודים הם עם שתרבותו בנויה על הערצת האינטלקטואלים שבה כל המיומנויות האחרות אינן נלמדות בד"כ . אצל יהודים לימדו תורה והעריצו את ה"עילוי" ואלו נבחרו עוד בילדותם כמו בניעות החסויה. כל שאר המקצועות שהיהודים עשו בהם חיל לא נלמדו מעולם בצורה מסודרת, מי לימד יהודי מינהל עסקים???? אף אחד מי לימד יהודי בנקאות????. ולמרות זאת כולם עשו חייל בשטחים אלו כי מי שלא נבחר ללימודים הלך ל"עסקים" או למלאכות ואלו שהצליחו האכילו על שולחנם את בני הישיבות, שהם האינטלקטואלים היהודיים,  וחיתנו את בתם היפה עם בחור ישיבה.
כשהיהודים התפקרו, אימצו את הסוציאליזם והשליכו מעליהם את הלימוד ודבקו בעבודה ובעיקר האדירו את עבודת הכפיים המשיכה בדור הראשון עדיין הניעות החסויה אבל בדור השני כבר החלה הניעות התחרותית. מה שבעצם קרה הוא שבדור הראשון עובדי הכפיים היו גם אינטלקטואלים ולכן הם היו שילוב מנצח אבל בניהם של דור הנפילים כבר היו מאד בינוניים אינטלקטואלית ובעלי מיומנות כפיים גבוהה משל הוריהם,עבודת כפיים בלי חכמת הספר הייתה מודל שזכה פחות ופחות להערצה.
גם החילון גרם לכך שהחרדים ויוצאי המזרח שקודם יכולים היו להתמודד על מקום בצמרת בגדלות בתורה הפכו לנחשלים בעל כורחם. בני עדות המזרח נאלצו להתמודד על נגישות לתרבות המערב ולא לתרבותם היהודית..יהדות אשכנז האדירה כל מי שהיה  בקי בתרבות הנוצרית ולעיתים היהודים היו למומחים בתרבות הנוצרית יותר מאשר הנוצרים עצמם . בגרמניה מדברים את השפה בשתי רמות גרמנית עממית ומה שנקרא  Hochdeutsch (הוכדוויץ), ז"א גרמנית גבוהה . מסתבר שאת ה- Hochdeutsch דיברו בעיקר היהודים, שהעבירו את מנהגם להצטיין אל התרבות הגרמנית וגם לתרבויות האחרות שבהן חייו.
מה שמעניין שבקרב היהודים הדתיים והחרדים נותרה על כנה התרבות של ניעות חסויה וזאת אנו רואים במאמרו של חן, ד' (1986). "ניעות מטעם" ו"ניעות תחרותית" בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי בישראל. בתוך:  ר', שפירא.,ר', פלג. (1986). הסוציולוגיה של החינוך.ישראל: עם-עובד.  ואילו בחברה הישראלית החילונית שולטת הניעות התחרותית שבאופן עקרוני איננה מתאימה לנורמה הבסיסית היהודית מאה שנים של ציונות סוציאליסטית לא הצליחו לשנות את הנטייה לחכמה עיונית, ולהחליפה בעבודת הכפיים שמאד מתאימה לאמריקאים אך איננה מתאימה ליהודים. לכן לא יעזרו לכל המפלגות שמנסות להעביר את החרדים "על דתם" ולהופכם לפרודוקטיביים. כי מה שמנסים לעשות איתם זה מה שכבר נעשה ליוצאי המזרח , ב-40 השנים הראשונות למדינה, מחיר שיוצאי המזרח שלמו עליו  בהרס המשפחות ובאכלוס מסיבי של בתי הסוהר, וכל זאת  בשל הניסיון להפכם חילוניים ולהעמיד את ההישגים החומריים בראש הסולם המעמדי.
למי שאינו מכיר את המציאות של שנות השישים יכול לחשוב שיוצאי אשכנז שידרגו את מעמדם בחריצותם ובמימניות המקצועיות שלהם (יש מי שטען שעשו זאת בעזרת הפרוטקציה של הלנדמנשפט-שזה קשרים עם בני ארצם שהגיעו לפניהם ותפסו מישרות ראויות).
המצב האירוני בארץ היה שמרבית יוצאי אשכנז בארץ שידרגו את מעמדם הכלכלי לא בעזרת הכנסה מעבודה אלא בעיקר בעזרת צמצום הילודה והפיצויים מגרמניה. אלו,  יצרו פער כלכלי גדול בין יוצאי מזרח ומערב כי בלי הפיצויים הרוב הגדול של האשכנזים לא היה משדרג עצמו כלכלית כפי שקרה. כי מרבית העולים משתי התפוצות מזרח ומערב הגיעו לארץ בחוסר כל.
במילים אחרות החברה הדתית בארץ נהנית מיציבות שהיא תולדה של ניעות חסויה ואילו החברה החילונית חיה בחוסר יציבות עם כל החולאים שהוזכרו לעיל שמאפיינים את הניעות התחרותית , כאשר התוצר של מערכת החינוך הוא בנוניות ותמיכה בחלשים שלא על מנת לשדרגם  באמת, אלא על מנת להשאירם במערכת כדי שיהוו גורם המעכב את הטובים, שלא ירצו מהר מדי, ועל מנת שהטובים לא  יתייאשו ויעזבו את המרוץ, (כפי שנכתב בסעיף ד.1 לעיל). במצב זה אין מה להתלונן שהתוצר הוא בינוניות.  גם המכללות סובלות מכל החולאים שהוזכרו לעיל  ( בסעיפים ד.3 ו-ד.4.) כשמלת המפתח היא "הזדמנות שנייה". המצב היה יכול להיות אידיאלי כמו בארה"ב אילו הציבור היה תומך בבינוניות. בינוניות אינטלקטואלית מתאימה לאמריקאי ולתרבותו מהסיבות שלא כאן המקום להרחיב, אלא שהציבור הישראלי-יהודי אינו מרוצה מהבינוניות ומי שזוכה בפסגה בדרך התחרותית אינו שמח להנחילה לילדיו.  כל אחד מאיתנו יודע  בתוך תוכו שגם אם הצליח להגיע למקום שפעם היו שמור לטובים ביותר,  הרי שההישג לא הפך אותו לטוב באמת.. המצליחים  אינם מרגישים שהם מוצלחים כמו קודמיהם, וכך קורה שפעם  ללימודי עריכת-דין הגיעו הטובים ביותר והיום כל בר בי רב (בארמית: מי שעובד כל שבוע ובא ללמוד יום אחד –ז"א תלמיד לא רציני) יכול לסיים עריכת דין מה שלא העלה את מעמד עורכי הדין אלא יצר פיחות עמוק במעמד המקצוע, בדיוק כמו  לימודי מינהל עסקים שהפכו לסוג של תעודה אקדמית סוג ב' . ובמקביל היחס אל מתעשרים שאינם אינטלקטואלים  הוא כאל "בעלי בסטות בשוק" 
 
ה.2. קשה מאד לשרש מהעם היהודי את הערכתו והערצתו לחריפות שכל ו"לגדולות  בתורה" תרתי משמע , גם אם ימעיטו בשכרם של האינטלקטואלים , הם עדיין העלית האמיתית של הציבור הישראלי, והמאבק במי שעושה תורתו אמונתו לא יצליח לעולם ( גם אם מי שהעמיד את האג'נדה הזאת יהיה בעתיד ראש ממשלה) . כל מי שניסה לעקור את הרעיון של הצטיינות אינטלקטואלית מהיהודים נכשל.  כי זה טבוע ב-DNA . כל אחד רואה שאותם חרדים /דתיים שאינם לומדים את מקצועות הליבה (מתמטיקה ואנגלית) בבית ספרם,  הופכים לאנשי מחשבים מהשורה הראשונה בעזרת קורס קצר שהם מקבלים בלשכת התעסוקה, כמה עצוב שאותם חרדים עוקפים בקלות את כל הצעירים שלמדו מתמטיקה מכיתה א', וצוידו במחשב מיום שעמדו על רגליהם!!!!.  עובדות אלה מלמדות על כך שהלימוד התורני, חידוד המוח וטיפוח הזיכרון, הם בעליי יתרון גדול שמעניק כלים  שניתן ליישמם בעולם החילוני בקלות רבה יותר מאלו שלמדו בשיטת הניעות התחרותית. 
 
ה.3. ולאלו המודאגים משיטת הניעות מטעם או השיטה החסויה מספר מילות הרגעה
יש בישראל מקום למספר אליטות שתאפשר קידום לכל אחד על פי כישוריו.
יש עלית צבאית מכובדת ומעורכת
יש עלית ספורטיבית שגם שם יש מקום להתבלטות, 
יש עלית אומנותית  ומוסיקלית
יש עלית  כלכלית
 ויש עלית אקדמית
כל עלית יכולה לבחור את המועמדים שלה  ולנווט אותם  למיצוי הפוטנציאל שבהם,  ואין צורך לכופף את הלימודים האקדמיים על מנת לקשט בם אליטות שונות שאין בינן ובין התכנים האקדמיים דבר.. כמו שלא  יעלה על הדעת להעניק מקום בתזמורת הפילהרמונית למי שאינו יודע לנגן ולקרוא תווים, כך אין צורך להעניק תארים אקדמיים למקצועות רבים שזכותם להתקיים וכבודם במקומם מונח  גם בלי תואר אקדמי . מעניין לציין שמנהל בי"ס מחויב בתואר שני אבל שופט יכול להיות בעל תואר ראשון בלבד ואפילו שופט בבית המשפט העליון.
ה.4. דבר אחרון שניתן להרגיע בו את המודאגים הוא שאולי בדרך של הניעות החסויה תפחת בצורה משמעותית תחושת הקיפוח של אלו שנאלצים לשווא להשתתף במרוץ על פי הניעות התחרותית כשהם יודעים מראש או בדיעבד ששימשו רק כלי  לשמירת השיטה ולא על מנת להבנות ממנה. ומשפט לסיום. אילו הייתה החברה הישראלית בעבר מעמידה למבחן  את כושר הלימוד ובחינתו בכתבי הקודש, ספק אם היה נולד השסע העדתי כפי שהוכיחה אותו ש"ס לאחר מכן, אף אחד לא יחלוק על כך שהרב דרעי או הרב עובדיה חכמים ונבונים ויודעים את התורה וראויים להיות מנהיגים לא פחות  ממאיר יערי וחזן של מפלגת מפ"ם האגדתית  שנעלמה מהעולם, ודגלה בהכחדת כל סממני הדת היהודית ובאימוץ תרבות העולם.
המאמר העמיד לכולנו (ובעיקר לי ד.ש. ) מראה שמחייבת את מרביתנו לבדוק את עמדותיהם מחדש אל מול שתי צורות הניעות בחברות הנדונות והעתקתן אל החברה הישראלית. איש מהקוראים אינו חייב לקבל  את המסקנות אך ראוי להכירן ולהתייחס אליהן-ביקורת ומידע יתקבלו בשמחה
 
 
 


לייבסיטי - בניית אתרים